מאיר אלרן – הבדלי גרסאות

ב-1962 החל ללמוד במסגרת [[העתודה האקדמית]]. עם גיוסו ל[[צה"ל]] שובץ ב[[חיל המודיעין]]{{הערה|{{הארץ|אורי דרומי|האיש שרבין הקשיב לו|1.1332342|22 ביוני 2008}}.}}. בהמשך השלים אלרן [[קורס קצינים]] ושירת כ[[קצין מודיעין]] ב[[חטיבת המחקר]]. ב-1968נשלח לארצות הברית ללימודים על התחום הסובייטי במטרה להעמיק את הכרות חטיבת המחקר בנושא. אלרן שימש במספר תפקידי מפתח באמ"ן, תחת פיקודו של [[אהרן יריב]]{{הערה|{{ynet|גיא בניוביץ'|עקוב ודווח|3948969|3 בספטמבר 2010}}.}}. בין היתר נטל חלק ב[[הסכם השלום בין ישראל למצרים|משא ומתן על הסכם השלום בין ישראל למצרים]]. היה ראש הזירה המערבית באמ"ן מחקר, בסוף [[שנות השמונים]] שימש כסגנו של [[ראש אמ"ן]], [[אמנון ליפקין-שחק]]{{הערה|1=[http://heb.inss.org.il/index.aspx?id=4257&researcherid=52 קורות חייו של מאיר אלרן ורשימת פרסומיו בכתבי עת], באתר [[המכון למחקרי ביטחון לאומי]].}}, וכסגן מפקד [[המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה]]. לאחר [[מלחמת לבנון השנייה]] שימש אלרן כיועץ מיוחד לתחום המודיעין בעבור [[ועדת וינוגרד]]{{הערה|{{הארץ|יוסי מלמן|המודיעין לא הגיע לחיילים בשטח|1.1406555|2 במאי 2007}}.}}. בשירות ה[[מילואים]] נטל חלק ב[[הסכם השלום בין ישראל לירדן|משא ומתן על הסכם השלום בין ישראל לירדן]].