מרי שייל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יוניון ג'ק (שיחה | תרומות) ←ביוגרפיה: הועבר |
מ S |
||
שורה 4:
{{לשכתב}}
{{אין תמונה|אישה}}
ליידי '''מרי שייל''' (ב[[אנגלית]]: '''Mary Sheil''';{{כ}} [[1825]]
== ביוגרפיה ==
שייל היא בתו של [[סטיבן וולף]] {{אנ|Stephen Woulfe}}, הברון הראשי של [[הממלכה האירית]], מרי נישאה לסגן–קולונל (לימים סר) [[ג'סטין שייל]] {{אנ|Justin Sheil}} בשנת [[1849]]. היא נסעה עמו לפרס שם שימש בחמישייה הבריטית מאז 1836. הוא היה שר משנת 1844 עד 1853. הוא היה מבוגר ממנה ב-22 שנים וכבר שהה בפרס במשימות שונות והפך לאדם מומחה בתחום שהיה יעיל בפרס עבור הבריטים. ליידי שייל
ליידי שייל גרה ב[[טהראן]] בין השנים 1849-1852, במסגרת עבודה של בעלה. היא הייתה מרותקת לגבולות החיים הדיפלומטיים. היא למדה פרסית כדי שתוכל לתקשר עם האנשים ולהעמיק ולהבין את המנהגים והמסורת המקומית.
שורה 20:
הסיפור שלה נתמך רבות על ידי מידע שנאסף דרך בעלה, ממבקרים במשימה הבריטית בטהראן ומראיונותיה עם הנשים בהן פגשה בבית המשפט של השאה.
הספר שכתבה הוא יומן שקיימה במהלך שהותה בפרס בין השנים 1849 - 1852. ידועה זה מכבר בתרומתה להבנת החברה הפרסית באותן שנים סוערות.
היא גם מתארת בצורה נוקבת ואוהדת את הטרגדיה סביב מות קדושה של טהארה (נרצחה מכיוון שהיא חשפה את עצמה אצל שורה שלמה של גברים במהלך ועידת בדאשט. החשיפה עוררה מחלוקת רבה והבאב כינה אותה "טהורה" כדי להראות את תמיכתו בה. עד מהרה נעצרה והושמה למעצר בית בטהראן. באמצע 1852 היא הוצאה להורג בסתר בגלל אמונתה). היא נחשבת על ידי הבהאאים והבאאים האזלים כדוגמא לאומץ במאבק למען זכויות נשים.
שורה 28:
תיאורה של ליידי שייל בספרה על הבאביזם(הפניה), מסביר את הביטוי זה של אי השקט החברתי והדתי החריף בפרס במסגרת מחאות שערכו סוציאליסטים, קומוניסטים ואנרכיסטים.
אחד מהאירועים שיעצבו את הנרטיב של הספר הוא רצח השאה ה-5 של פרס
{{ערך יתום}}
|