הבדלים בין גרסאות בדף "קלאוון"

הוסרו 28 בתים ,  לפני 4 חודשים
אין תקציר עריכה
מ (אנונימי מדי העביר את הדף קלאון (סולטאן ממלוכי) לשם קלאוון: ראו דף שיחה)
{{מנהיג|תפקיד1={{תפקידים מוויקינתונים}}}}
[[קובץ:QalaunMosque1.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מסגד קלאוןקלאוון בקהיר]]
'''אל-מאלכ אל-מנצור סייף א-דין קלאוןקלאוון אל-אלפי אל-צאלחי אל-נג'מ אל-עלאאי''' ([[ערבית]]: '''الملك المنصور سيف الدين قلاوون الألفى الصالحى النجمى العلاءى'''; לערך [[1222]]- [[10 בנובמבר]] [[1290]]) היה [[סולטאן]] [[ממלוכים|ממלוכי]] מן [[השושלת הבחרית]], שלט בשנים [[1279]]–[[1290]]. הוא נלחם ב[[צלבנים]] וב[[מונגולים]] והתחיל את חיסולה הסופי של ממלכת הצלבנים.
 
==השנים הראשונות==
קלאוןקלאוון נולד כ[[עמים טורקיים|טורקי]] [[קומאנים|קיפצ'אקי]] ב[[הערבה האסייתית|ערבה האסייתית]] התיכונה. בצעירותו, קרוב לשנת ,1240 הוא נמכר תמורת אלף דינרים ל[[אל-מליכ א-צאלח]], בנו של הסולטאן האיובי [[אל-כאמל]]. למרות שבילה זמן רב בחצרם של שליטים רבים במצרים, הוא לא למד לדבר ערבית ברמה סבירה עד ימיו האחרונים.
 
קלאוןקלאוון היה מהממלוכים הבכירים החל מתקופתו של [[אייבכ]] בשנות [[1250]] והיה ידידו של [[אקטאי]]. לאחר רצח אקטאי ברח יחד עם [[ביברס]] לסוריה. בעקבות הסכנה המונגולית השלים עם [[קוטוז]] והשתתף ב[[קרב עין ג'אלות]] לצד הממלוכים. לאחר הקרב חזר למצרים, הביע תמיכה ברצח קוטוז ותמך במינוי של ביברס, תחתיו הפך לבכיר הממלוכים. לאחר מות בייברס השתתף ביחד עם בנו של ביברס, הסולטאן החדש [[בראקה חאן]] בקרבות בארמניה. לאחר חזרתם למצרים פרץ שם מרד, ובראקה נאלץ לוותר על כיסאו ב-[[18 באוגוסט]] [[1279]]. הגנרלים הממלוכים הציעו את כס הסולטאן לקלאוןלקלאוון, אך הוא סירב, שכן לא היה לו רוב מיוחס בין הממלוכים והוא תמך במינוי אחיו של בראקה, סולמיש בן ה-7, לתפקיד הסולטאן. קלאוןקלאוון מונה לעוצר וצבר כח רב במשך 3 חודשים, במהלכם הדיח את כל הממלוכים שיכלו להתנגד למינוי העתידי. ב-[[27 בנובמבר]] אותה שנה הוא הדיח את [[סולמיש]], הילד שהוא מינה לסולטאן ששלט רק 100 ימים, וברוב מיוחס התמנה לסולטאן.
 
==כסולטאן במצרים==
המאבק בין שתי מגמות הסולטנות, זו של ירושה וזו של קצינים שרוצים קצין חדש, נמשך במשך כל התקופה הממלוכית. קלאוןקלאוון סבל בהתחלה ממריבות עם קצינים ממלוכים בכירים שטענו לשלטון, או נתחים ממנו.
במשך שנות שלטונו נמשך האיום המונגולי. ב-[[1280]] פרץ מרד אמירי דמשק וצפת. נעשה ניסיון לקשור קשר נגדו על ידי שני בניו של ביברס אך הקשר התגלה ושני הסולטאנים הקודמים הוגלו ל-[[כרכ]].
 
ב-[[1281]] קלאוןקלאוון התמודד עם פלישה מונגולית. בקרב חומה השני המונגולים כמעט הביסו את הממלוכים, אך ברגע האחרון קלאוןקלאוון הצליח לשנות את מצב הקרב, אך לא ניצל את הניצחון. שנתיים אחר כך ב-1283 פלשו המונגולים שוב אך הצלבנים תמכו בו.
 
ב-[[1287]] שליט טריפולי [[בוהמונד השביעי]] מ[[אנטיוכיה]] נפטר והתחיל מאבק שליטה בין [[ג'נובה]] ו[[ונציה]]. אחותו של בוהמונד שירשה את הנסיכות נשענה על גנואה. ב-[[1289]] פנתה ונציה לקלאוןלקלאוון לעזרה וקלאוןוקלאוון עלה על טריפולי, כבש אותה, טבח ביושביה, והפך אותה מעיר נוצרית לעיר מוסלמית. בעקבות זאת צלבני [[ממלכת ירושלים]] התחננו לקלאוןלקלאוון להודנה נוספת לעשר שנים, וויתרו על שטחים נוספים ונשארו עם השטח מעתלית עד ביירות ללא רצף טריטוריאלי. ב-[[1290]] פרצו מהומות בעכו, בהשתתפות אוכלוסייה "חדשה" שלא כיבדה את ההסכמים עם המוסלמים ורצחה כמה מוסלמים. קלאוןקלאוון דרש את הסגרת הרוצחים, אך צלבני עכו סירבו. כפועל יוצא הודיע קלאוןקלאוון לצלבנים שבעוד חצי שנה יבוא לכבוש אותם. הוא התחיל לגייס צבא, אך מת לפני שהספיק לסיים את המלאכה. בנו, [[ח'ליל בן קלאוןקלאוון|אל מלכ אל אשרף חליל]] המשיך במפעל זה לאחר מותו, וכבש את עכו ואת שארית ממלכת הצלבנים ב-[[1291]]. לאחר מותו של חליל [[מוחמד בן קלאוןקלאוון]] נהיה לסולטאן ושלט לסירוגין תקופה הכי ארוכה בהיסטוריה של הממלוכים.
 
קלאוןקלאוון יסד שושלת סולטאנים ממלוכים, ששלטה במצרים כמאה שנה.
 
==קישורים חיצוניים==
{{בקרת זהויות}}
 
{{מיון רגיל:קלאון (סולטאן ממלוכי)}}
[[קטגוריה:התקופה הממלוכית בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:מצרים: היסטוריה]]
[[קטגוריה:הסולטנות הממלוכית]]
[[קטגוריה:ילידי 1222]]
 
[[קטגוריה:נפטרים ב-1290]]