מוחמד בן קלאוון – הבדלי גרסאות

'''אלא-נאצר נאצר אלא-דין, אבו אל-מעאלי מחמדמוחמד בן קלאוון''' (ב[[ערבית]]: '''الناصر ناصر الدين ابو المعالي محمد بن قلاوون''') היה ה[[סולטאן]] ה[[ממלוכים|ממלוכי התשיעי]]. אלא-נאצר נולד בשנת [[1285]] ב[[קהיר]] ונפטר בשנת [[1340]]. הוא מלך שלוש פעמים: בראשונה בין דצמבר [[1293]] לדצמבר [[1294]], בשנית בין [[1299]] ל-[[1309]] וכעבור הפסקה קצרה בת מספר חודשים, בשלישית עד למותו בשנת 1340. אלא-נאצר היה בן הזקונים של [[קלאוון]] ואחיו של הסולטאן [[ח'ליל בן קלאוון|אל-אשרף ח'ליל]], ונולד לאם [[מונגולים|מונגולית]] במצודת קהיר. במהלך כהונתו הודח פעמיים, אך הושב לשלטון לאחר מכן.

לאחר ההתנקשות באחיו אל-אשרף ח'ליל בדצמבר [[1293]] הותקן אלא-נאצר בן ה-9 כסולטאן תחת עוצרותו של זין אלא-דין כתבוע'א והאמיר אל-שֻג'ַעי כוזיר גדול. בתקופה זו היה אלא-נאצר סולטאן נומינלי בלבד והשלטון הלכה למעשה היה בידי שני אפוטרופוסיו. כתבוע'א ואל-שג'אעי היו יריבים וביחסים מתוחים ורעים אחד עם השני. אל-שג'אעי זמם לעצור את [[כתבוע'א]] בסיועם של ממלוכים בורג'ים ולהתנקש באמירים ששרתו תחתיו, אך לכתבוע'א נודע על הדבר בזמן, הוא הטיל מצור על המצודה והמאבק הוכרע כשאל-שג'אעי נרצח והממלוכים הבורג'ים הורחקו מן המצודה.

כאשר האמיר חסאם אלא-דין לאג'ין אשר נמלט לאחר הרצחו של אל-אשרף ח'ליל הופיע בקהיר, הממלוכים הבורג'ים של אשרף ח'ליל אשר הורחקו ממקום מושבם במצודה מרדו והחלו להתפרע ברחבי קהיר משום שלאג'ין לא נעצר ונענש על מעורבותו ברצח של מיטיבם הסולטאן אל-אשרף ח'ליל. הממלוכים הובסו ורבים מהם נהרגו או הוצאו להורג. לאג'ין שכנע את כתבוע'א להדיח את אלא-נאצר ולמנות אותו כסולטאן תחתיו לאחר שהזהיר אותו שהממלוכים של אשרף ח'ליל, שכונו ה"אשרפיה", ולאחר מכן אלא-נאצר כשיגדל, יבקשו לנקום בו על הרצח של ח'ליל שבו כתבוע'א היה כאמור מעורב. כתבוע'א הדיח את אלא-נאצר שהיה עתה בן 9 ומינה את עצמו כסולטאן ואת לאג'ין כסגנו. אלא-נאצר ואימו הוגלו לאגף אחר של הארמון עד שגורשו לגלות ב[[אל-כרכ]] שבירדן. בזה תם שלטונו הראשון של אלא-נאצר בן קלאוון.

בשנת [[1296]] כתבוע'א הודח על ידי [[לאג'ין]] ונמלט ל[[סוריה]], שם מת בשנת [[1297]] באיישו את משרת המושל בחמת. לאג'ין שלט כסולטאן עד להירצחו יחד עם סגנו מַנְגוֻ תימור בשנת [[1299]] בידי קבוצת אמירים בראשותו של סיף אלא-דין כירג'י. האמירים התכנסו והחליטו לבחור באלבא-נאצר כסולטאן ולקרוא לו לשוב מגלותו באל-כרכ על מנת לאייש את לסולטנות כשסגנו האמיר תע'ג'י ימשול לצידו. מימוש ההחלטה התעכב משום שכירג'י וה"אשרפיה" התעקשו למנות דווקא את תע'ג'י כסולטאן ובכירג'י כסגנו. לבסוף, אלא-נאצר בן ה-14 שב לקהיר לקול תרועות המוני העם ומונה בשנית לסולטנות עם סיף אל-אסלאם סלאר כסגנו ו[[ביברס אל-ג'שנכיר]] כמחנכו. שוב, היו אלה שהחזיקו בכוח האמיתי ולא הוא עצמו.

הממלוכים הבורג'ים התחזקו בתקופת שלטונו השנייה של אלא-נאצר והם החלו להטיל מיסי "פרוטקשן", אשר כונו חימאיה (בערבית: حماية, מס שמירה), על אנשים ברחבי קהיר. יריביהם של הממלוכים הבורג'ים היו ממלוכים מבית אל-צאלח ואל-מנצור בהנהגת סלאר וממלוכי "אשרפיה" בהנהגת אל-ג'שנכיר.