חוק מימון מפלגות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ פילנתרופיות --> נדבנות (דרך WP:JWB) |
|||
שורה 71:
במהלך שנות ה-60 התרבה בציבור הביקורת על דרכי גיוס הכסף של המפלגות. עלתה ביקורת על כך שהמפלגות תלויות בתרומות מחוץ לארץ{{הערה|{{מעריב||מימון הבחירות|1965/09/16|02725}}}} על תרומות המוצאות באמצעי לחץ, על בזבוז במהלך מערכת הבחירות ועל הסודיות האופפת את ענייני הכספים של המפלגות. בעקבות זאת החלו לעלות רעיונות לחקיקה שתתערב בענייני מימון המפלגות. בשנת 1966 הועלה הרעיון להנהיג מימון של המפלגות על ידי המדינה, כנהוג ב[[שוודיה]], [[גרמניה המערבית]] ו[[ארגנטינה]]. [[יצחק ארצי]] מה[[ליברלים עצמאיים]] הציע, לעומת זאת, ניכוי ממס על תרומות למפלגות{{הערה|{{מעריב|מ. מייזלס|הצעה מהפכנית: עזרה ממשלתית למימון פעולות של המפלגות|1966/06/26|01000}}}}. בתחילת 1968 הועלו שתי הצעות למימון המפלגות. הצעה ראשונה נגעה למפלגות החברות בהסתדרות ועל פיה ההסתדרות תגבה ביחד עם המס האחיד מס למפלגות אותה תחלק בין המפלגות החברות בהסתדרות. ההצעה השנייה הייתה למימון מפלגות על ידי המדינה{{הערה|{{מעריב|דן מירקין|המדינה וההסתדרות יממנו מפלגות?|1968/03/03|01400}}}}. ההצעות זכו להתנגדות מצד גורמים שונים{{הערה|{{מעריב||לשכת התיאום הורתה לחבריה לא לשתף פעולה בגביית המס הפוליטי|1968/05/12|00712}}}} אך באוגוסט 1968 אושר תיקון לחוק הגנת השכר שהסדיר את גביית המס על ידי [[ההסתדרות]], אך התיר למעוניינים בכך לבקש פטור מהתשלום. בעיתונות פקפקו ביכולת של העובדים לבקש פטור מהתשלום מבלי שיבולע להם{{הערה|{{מעריב|יהושע א. גלבוע|מס כדת ואין אונס|1968/08/23|03300}}}}{{הערה|{{מעריב|שלום רוזנפלד|מס עובד...|1968/11/08|00901}}}}.
בנובמבר 1968 העלה [[ישראל קרגמן]] את החלק השני של ההצעה, מימון מערכת הבחירות לכנסת על ידי המדינה. על פי ההצעה תוגבל ההוצאה על מערכת הבחירות של כל המפלגות ל-18 מיליון לירות, 75% מההוצאות ימומנו על ידי המדינה ותקציבי המפלגות יועמדו לביקורת [[מבקר המדינה]]{{הערה|{{מעריב|יהושע ביצור|העבודה מציעה:הגבלת ההוצאות של מערכת הבחירות ל-18 מליון ל"י|1968/11/10|00302}}}}. בדצמבר 1968 הונחה הצעת החוק על שולחן הכנסת בהסכמת רוב סיעות הבית. על החוק היו חתומים, בנוסף לקרגמן, [[יוחנן בדר]] מ[[גח"ל]], [[מיכאל חזני]] מה[[מפד"ל]], [[ויקטור שם-טוב]] מ[[מפ"ם]] ו[[יצחק גולן (חבר הכנסת)|יצחק גולן]] מהליברלים העצמאיים{{הערה|{{מעריב|יהושע ביצור|החישוב הכספי לפי 122 ח"כים|1968/12/13|01500}}}}. כתגובת נגד לחוק הציע חבר הכנסת [[שלמה כהן-צידון]] הצעת חוק שתאסור מימון מפלגות מתקציב המדינה{{הערה|{{מעריב|יהושע ביצור|12 ל"י מכיסו של כל אזרח - למימון הוצאות מערכת הבחירות של המפלגות|1968/12/19|00300}}}}. החוק אושר בקריאה ראשונה ב-29 בינואר 1969{{הערה|{{מעריב|יהושע ביצור|אושר חוק מימון הבחירות מאוצר המדינה|1969/01/30|00301}}}} והתקבל כחוק ב-19 בפברואר 1969. היחידים שהתנגדו לחוק היו סיעות [[המרכז החופשי]], [[העולם הזה - כוח חדש]] ו[[מק"י]]{{הערה|{{מעריב|יהושע ביצור|אושר חוק מימון הבחירות|1969/02/20|00307}}}}. בדברי ההסבר לחוק נאמר: "המפלגות הן חלק אינטגרלי של החברה בזמננו, בלעדיהן אין אפשרות לקיים דמוקרטיה. המפלגות הפוליטיות נאבקות להשפעתן בחברה ומשקיעות מאמצים אינטלקטואליים וארגוניים לרכישת תומכים לאידאות ולמצעים שלהן ולהגשמתם על ידי שלטון במדינה". על הזריזות שבה חברי הכנסת דאגו לחקיקת החוק נמתחה ביקורת{{הערה|ראו [[יצחק זמיר|י' זמיר]], "החוק למימון המפלגות" משפטים א' (תשכ"ט) 418, 449, כמובא על ידי [[אליקים רובינשטיין]] ב{{פס"ד עליון|קישור=08104510.r08|סוג=בג"ץ|עותר=סיעת קדימה בכנסת|משיב=יושבת ראש הכנסת}}}}. ב-3 ביולי 1969 ביטל [[בג"ץ]] את החוק לאחר שנקבע שהוא פוגע בעיקרון השוויון בכך שהוא מפלה לרעה רשימות חדשות אשר אינן זכאיות על פי החוק למימון, והוא לא התקבל ברוב המיוחס הנדרש על ידי [[חוק יסוד: הכנסת]] לשינויים כאלו{{הערה|[https://www.alysefer.com/wp-content/uploads/2017/11/ברגמן-נגד-שר-האוצר.pdf בג"ץ 98/69 ברגמן נגד שר האוצר], ניתן ב-3 ביולי 1969}}{{הערה|{{מעריב|ה. יוסטוס|במערכות המימון|1969/07/11|00900}}}}. הייתה זו הפעם הראשונה בתולדות המדינה, שחוק של הכנסת בוטל על ידי בג"ץ.
חוק מימון הבחירות הנוכחי, כקודמו, חוקק בהליך מהיר. הוא הוגש ב-20 בדצמבר 1972 והיה לחוק ב-24 בינואר 1973, עם מועד תחולה החל ב-1 בינואר 1973{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=08104510.r08|סוג=בג"ץ|עותר=סיעת קדימה בכנסת|משיב=יושבת ראש הכנסת|ניתן ב=23 בפברואר 2011}}, סעיפים י'-י"א לחוות הדעת של השופט [[אליקים רובינשטיין]], 23 בפברואר 2011}}. החוק תוקן פעמים רבות ונוספו לו הוראות שעה מעת לעת בהתאם לנסיבות. למשל, לקראת [[הבחירות לכנסת התשיעית]], אשר הוקדמו, חוקקה הוראת שעה שהעניקה למפלגות מקדמה על חשבון מימון המפלגות עוד לפני הגשת הרשימות המתמודדות{{הערה|[http://www.nevo.co.il/Law_word/law14/LAW-0844.pdf חוק מימון מפלגות (הוראות שעה) תשל"ז - 1977], רשומות, ספר החוקים, 17 בפברואר 1977, אתר נבו}}.
| |||