אפרו-אמריקאים – הבדלי גרסאות

==תרבות==

{{להשלים|מדובר באחת מקבוצות האוכלוסיה שהשפעתה התרבותית היא מהגדולות בעולם וזה מה שכתוב על התרבות? כל הספרות המוזכרת לא נכתבה על ידי שחורים}}

התרבות האמריקאית-אפריקאית היא [[תת-תרבות]] של התרבות האמריקאית. עם זה היא חופפת לה בתחומים רבים, אף שהיא נוגדת אותה במקרים אחרים. מאז שהגיעו השחורים לאמריקה, ניכרה תרומתם ל[[ספרות]], ל[[אמנות]], ל[[מוזיקה]], ל[[מזון]], ל[[אופנה]], ול[[סלנג]] באמריקה.

 

=== ספרות===

{{הפניה לערך מורחב|ספרות אפרו-אמריקאית}}

 

ככל שמעמדם של האפרו-אמריקאים בחברה האמריקאית השתנה במהלך מאות השנים עברו, כך גם השתנו מוקדי-העניין של הספרות האפרו-אמריקאית. בטרם פרצה [[מלחמת האזרחים האמריקנית]] הספרות האפרו-אמריקאית התמקדה בעיקר בנושא העבדות, כפי העולה מתקומת תת-הסוגה של סיפורי עבדים. עם זאת, בימי המעבר מן המאה התשע-עשרה אל המאה העשרים, ספרים פרי עיטם של סופרים רבים, ובהם [[ויליאם אדוארד בורגהרד דו בויז]] ו[[בוקר טי. וושינגטון]] התפלמסו בשאלה האם לתקוף או לפייס את הגישות הגזעניות בארצות-הברית. בימי התנועה האמריקאית לזכויות האזרח, כותבים כגון [[ריצ'רד רייט (סופר)|ריצ'רד רייט]], [[רלף אליסון]] וגוונדולין ברוקס הוציאו תחת ידיהם יצירות שעסקו באפליה הגזעית ובלאומנות השחורה. בימינו אנו, הספרות האפרו-אמריקאית מהווה חלק אינטגרלי מן הספרות האמריקאית, כאשר ספרים כמו "שורשים" פרי עטו של אלכס היילי, "הצבע ארגמן" מאת [[אליס ווקר]] ו-"[[חמדת (ספר)|חמדת]]" של טוני מוריסון, העפילו למדרגה של רבי-מכר ועוטרו בפרסים רבים.