פרנסס בנג'מין ג'ונסטון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
←‏תיעוד היומיום: גברת ולא אדון, עריכה
שורה 26:
בשנת [[1899]], ג'ונסטון הוזמנה על ידי [[הוליס בורק פריסל]], מכללה להשכלה לעבדים משוחררים שהוקמה לאחר מלחמת האזרחים. זאת על מנת לפרסם את המכון בהמפטון, וירג'יניה ואת תלמידיו, כדי להציג את הצלחתו. עבודה זו הוסיפה לה מוניטין רב. סדרה זו, המתעדת את חייו הרגילים של בית הספר, נחשבת לעבודה המפורסמת ביותר שלה. היא הוצגה בתערוכה בפריס בשנת 1900.
 
היא צילמה אירועים כמו ירידים בעולם וחתימות על הסכם שלום. <ref>""Signing of the Protocol": Photos of the Noted Personages as the Historic Document was signed". The Evening Bulletin (Maysville, Ky). August 29, 1898. p. 4. Retrieved December 10, 2011.</ref> ג'ונסטון צילמה את הדיוקן האחרון של הנשיא [[ויליאם מקינלי]], בתערוכה הפאן-אמריקאית בשנת [[1901]] רגע לפני שהוא נרצח שם. יחד עם בןבת זוגה, [[מאטי אדוארדס יואיט]], צלםצלמת עצמאי מצליח בפני עצמו, ג'ונסטון פתחה סטודיו בניו יורק בשנת [[1913]].
 
יואיט כתבכתבה מכתבי אהבה לג'ונסטון במהלך מערכת היחסים ביניהםביניהן, המתוארים בספר "האישה מאחורי העדשה: חייה ויצירתה של פרנסס בנג'מין ג'ונסטון", 1864 - 1952. רבים מהמכתבים המוקדמים התמקדו בהערצתובהערצתה של יואיט מיצירתה של ג'ונסטון, אך ככל שהרומן שלהםשלהן התקדם, הםהן הביעו יותר ויותר את אהבתםאהבתן. [[קובץ:Edith Kermit Carow Roosevelt by Frances Benjamin Johnston.jpg|ממוזער|פרנסס ג'ונסון, דיוקן של אדית רוזוולט, 1903]]
 
יואיט כתב מכתבי אהבה לג'ונסטון במהלך מערכת היחסים ביניהם, המתוארים בספר "האישה מאחורי העדשה: חייה ויצירתה של פרנסס בנג'מין ג'ונסטון", 1864 - 1952. רבים מהמכתבים המוקדמים התמקדו בהערצתו של יואיט מיצירתה של ג'ונסטון, אך ככל שהרומן שלהם התקדם, הם הביעו יותר ויותר את אהבתם. [[קובץ:Edith Kermit Carow Roosevelt by Frances Benjamin Johnston.jpg|ממוזער|פרנסס ג'ונסון, דיוקן של אדית רוזוולט, 1903]]
== תיעוד אדריכלי ==
בשנות העשרים ג'ונסטון גילתה עניין בצילום [[אדריכלות]]. כאשר [[ניו יורק]] השתנתה בלחץ הפיתוח, היא רצתה לתעד בניינים וגנים לפני שנעלמו. עם ההתמקדותה בארכיטקטורה, היא התעניינה בתיעוד האדריכלות של הדרום האמריקאי. ג'ונסטון התעניינה בשימור ההיסטוריה היומיומית של הדרום האמריקאי באמצעות אמנותה. היא השיגה זאת על ידי צילומי אסמים, פונדקים ומבנים רגילים אחרים. היא לא הייתה מעוניינת לצלם את בתיהם המפוארים ומטעי העשירים של הדרום, אלא את המבנים המידרדרים במהירות ביישובים הכפריים, ולתעד את חיי היומיום של הדרום. <ref name=":0">Gushee, Elizabeth (Spring 2008). "Travels Through the Old South: Frances Benjamin Johnston and the Vernacular Architecture of Virginia". Art Documentation: Journal of the Art Libraries Society of North America. 27 (1): 18–23. </ref>