פרנסס בנג'מין ג'ונסטון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏תיעוד היומיום: גברת ולא אדון, עריכה
←‏תיעוד היומיום: גברת ולא אדון, עריכה
שורה 26:
בשנת [[1899]], ג'ונסטון הוזמנה על ידי [[הוליס בורק פריסל]], מכללה להשכלה לעבדים משוחררים שהוקמה לאחר מלחמת האזרחים. זאת על מנת לפרסם את המכון בהמפטון, וירג'יניה ואת תלמידיו, כדי להציג את הצלחתו. עבודה זו הוסיפה לה מוניטין רב. סדרה זו, המתעדת את חייו הרגילים של בית הספר, נחשבת לעבודה המפורסמת ביותר שלה. היא הוצגה בתערוכה בפריס בשנת 1900.
 
היא צילמה אירועים כמו ירידים בעולם וחתימות על הסכם שלום. <ref>""Signing of the Protocol": Photos of the Noted Personages as the Historic Document was signed". The Evening Bulletin (Maysville, Ky). August 29, 1898. p. 4. Retrieved December 10, 2011.</ref> ג'ונסטון צילמה את הדיוקן האחרון של הנשיא [[ויליאם מקינלי]], בתערוכה הפאן-אמריקאית בשנת [[1901]] רגע לפני שהוא נרצח שם. יחד עם בת זוגה, [[מאטי אדוארדס יואיט]], צלמת עצמאיעצמאית מצליחמצליחה בפני עצמו, ג'ונסטון פתחה סטודיו בניו יורק בשנת [[1913]].
 
יואיט כתבה מכתבי אהבה לג'ונסטון במהלך מערכת היחסים ביניהן, המתוארים בספר "האישה מאחורי העדשה: חייה ויצירתה של פרנסס בנג'מין ג'ונסטון", 1864 - 1952. רבים מהמכתבים המוקדמים התמקדו בהערצתה של יואיט מיצירתה של ג'ונסטון, אך ככל שהרומן שלהן התקדם, הן הביעו יותר ויותר את אהבתן. [[קובץ:Edith Kermit Carow Roosevelt by Frances Benjamin Johnston.jpg|ממוזער|פרנסס ג'ונסון, דיוקן של אדית רוזוולט, 1903]]