טכנולוגיה פרה היסטורית – הבדלי גרסאות

[[קובץ:March of Progress (cropped).jpg|ממוזער|תהלוכת הקידמה. ציור אילוסטרציה לאבולוציה של האדם.]]

[[קובץ:Le Moustier.jpg|ממוזער|קבוצה של ניאנדרטלים, ציור אילוסטרציה.]]

החידוש ה[[טכנולוגיה|טכנולוגי]] הגדול שנחשף בכפר הירמוכי הנאוליתי הוא ייצור [[כלי חרס]]. זוהי העדות הראשונה לקיומה של מלאכת ה[[קדרות]] בארץ ישראל. כלי חרס במגוון צורות וגדלים אשר להם מגוון שימושיים ביתיים נמצאו ביישובים רבים בהם זוהתה התיישבות של התרבות הירמוכית. צבע הכלים כמעט תמיד הוא בגוונים של אדום. בשער הגולן נתגלו גם מספר [[חותם|חותמות]], המגולפות באבן גיר.{{הערה|1=י. גרפינקל, 1993: III. Pottery}}

מלבד כלי החרס נחשפו באתרים שנחפרו גם עשרות אלפי פריטים מאבני צור, ביניהם ראשי חץ מוארכים (בגודל 5–7 ס"מ), שנמצאו גם באתרים רבים מהתקופה הנאוליתית הקדם-קרמית. עם זאת נחשפו גם שלושה סוגים של ראשי חץ קטנים (בגודל 2–3 ס"מ) שלא נמצאו באתרים מתקופות קודמות, וככל הנראה שימשו לתהליכים של [[ליטוש]], יצירת [[כלי אבן]], וכ[[כלי שחיקה]]. כמו כן נחשפו עשרות להבים משוננים בצד אחד וחלקים בצידם השני, ששימשו ככל הנראה לאותה מטרה.{{הערה|1=י. גרפינקל, 1993: IV. The Flint Industry}} כלים חקלאיים רבים בתהליכי עיבוד שונים העשויים חרס ו[[צור (סלע)|צור]] נמצאו באתרים נוספים, ביניהם [[מעדר]]ים, [[מגל]]ים ו[[עלי ומכתש|מכתשים]]. כל אלו מעידים כי אנשי התרבות הירמוכית היו מראשוני [[איכר|עובדי האדמה]].{{הערה|שם=SHALEV|1={{דבר|דויד שלו|המוזיאון הפרה-היסטורי בשער הגולן|1954/06/25|00301}}.}}

כלי החרס של התקופה הנאוליתית נעשו בעבודת יד על ידי שימוש בתבניות או גלילי חימר עד להמצאת ה[[אבניים]], ומסמנים את המעבר מהנאולית הקדם-קרמי לנאולית הקרמי בארץ ישראל. הופעת האובניים על במת ההיסטוריה התאפשרה לאחר המצאת ה[[גלגל]] (לפני כ-5500 שנים, ב[[שומר]] שבמסופוטמיה). מקור השם הוא בעובדה שהאובניים הקדומות היו עשויות משתי [[סלע|אבנים]]. באבן התחתונה היה שקע ובאבן העליונה הייתה בליטה מתאימה. כדי להפעיל את האובניים האלו היה צורך במישהו נוסף שיסובב אותם בזמן שהקדר יוצר את הכלי. אפשר לראות אובניים כאלו ב[[מוזיאון ארץ ישראל]] ב[[תל אביב]], בתצוגת הקבע של ביתן הקרמיקה.

טכנולוגיה אחרת שפותחה לצורך ייצור כלי חרס היה פיתוח [[כבשן]] שריפה ששינה את תכונות החימר לחומר קשה ועמיד לנוזלים והתאים לשימוש ככלי קיבול וככלי בישול. התהליך החל במתקנים פשוטים - הכלים נערמים בבור שנחפר באדמה ומכוסים חומר בעירה שמוצת ובוער עד שהדלק נשרף לחלוטין. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שניתן להשיג בדרך זו היא סביב 1100 מעלות צלזיוס.עדות לשימוש בבורות שריפה נמצאו באתרים בני 6000 במסופוטמיה. טכנולוגיה זו שימשה גם לצורך תעשיית עיבוד המתכת.

 

[[קובץ:Oldest wheel.jpg|שמאל|ממוזער|180px|הגלגל העתיק ביותר בעולם, נמצא ב[[ביצות ליובליאנה]] ב-2002. הגלגל מתוארך כבן 5,100-5,300 שנים.]]

המצאת הגלגל מיוחסת לתרבות קדומה אשר התקיימה בדרום [[מסופוטמיה]] ב[[תקופת עובייד]] באלף החמישי לפנה"ס. היא גם נחשבת להמצאה פשוטה לכאורה, אך גאוניותה בפשטותה, שכן התנופה שנתנה המצאת הגלגל הייתה משמעותית ביותר מבחינה [[טכנולוגיה|טכנולוגית]] והיוותה מפנה גם מבחינה [[היסטוריה|היסטורית]] שאיפשר את התכנון והבניה של כלים מורכבים ומכונות פשוטות. עד שהומצא הגלגל גררו משאות על משטחים כשלצורך זה היו מגייסים מספר רב של אנשים, כדי להזיז מטען בסדר גודל של עשרות קילוגרמים. לאחר המצאת הגלגל די היה באיש או [[בעלי חיים|בעל-חיים]] רתום אחד שיעשה את אותה עבודה. נראה שבשלב ראשון גילו בני-האדם שלצורך העברת חפצים כבדים ממקומם ניתן לשאת אותם או לגרור אותם על הקרקע. בשלב מאוחר, המגלשת נכנסה לשימוש אשר הלך וגבר. על מנת להקל עוד את המלאכה, בזמנים ומקומות בהם לא נערם שלג על הרצפה ואפשר שימוש במזחלות, אפשר היה להיעזר בבולי עץ בעלי צורה מעוגלת. ומכאן הדרך לשים את בולי העץ מתחת למשאות לא הייתה ארוכה, וכך הבחינו שבעצם אפשר לחתוך את בולי העץ לחתיכה דקה וכך נוצר הגלגל הראשון{{הערה|1=Hamblin, ''Warfare in the Ancient Near East to 1600 BC (Warfare and History)'', Ch. 5 - War-carts and Chariots - "The wheel seems to have developed from modifications to log-rollers for sledges"|שמאל=כן}}

 

לפי מחקרים, השימוש במתכות כפי שהן במצבן המינרלי הקיים בטבע, החלה כבר לפני יותר מ-12 אלף שנים, באלף העשירי לפני הספירה באזור צפון הפרת והחידקל ומעט מאוחר יותר באיזור מזרח הים התיכון - באזורים שהם בין ישראל לבין דרום טורקיה. השימוש היה במתכות שמקורן בשרידי [[מטאור]], לייצור תכשיטים, ולעיתים אף לייצור כלים. המתכות שבהן השתמשו בזמנים קדומים אלו היו [[נחושת]], [[זהב]] ו[[ברזל]], והעיבוד שלהן כלל ריקוע באמצעות [[פטיש]]. עד שנת 6000 לפני הספירה התפשטה כריית הנחושת מזרחה עד למקום שבו שוכנת איראן וצפון מערבה לכיוון שבו שוכנות סרביה ורומניה. [https://www.researchgate.net/figure/a-The-exploitation-of-copper-ores-and-naturally-occurring-copper-metal-b-the-spread-of_fig1_280778758]

 

 

באותה תקופה החל גם השימוש ב[[כסף (יסוד)|כסף]] טבעי.{{הערה|1= "היסודות", ספר לימודי לכימיה ופיזיקה, מהדורה 81, [[2000]] הוצאת CRC. [[מסת"ב]] 0-8493-0481-4 {{אנגלית}}}} בסביבות שנת 3500 לפנה"ס נצרפו עפרות מעורבות של נחושת ו[[בדיל]] באזור ארם־נהריים על־מנת לייצר [[ארד]] ([[ברונזה]]). כ-500 שנה לאחר מכן נעשה שימוש בתהליך "[[יציקת שעווה מתכלה]]" (Lost-wax casting) לביצוע יציקות מסובכות.

 

==ראו גם==