בואינג AH-64 אפאצ'י – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 152:
עם כניסתו של המסוק לשירות מבצעי התבררו יכולותיו הייחודיות, ובהן מערכת ה[[FLIR]] לראיית הלילה שבה מצוייד המסוק. יכולות אלו מאפשרות למסוק פעולה מעבר לקו הקדמי של הכוחות, בניגוד למסוקי תקיפה קודמים שהיו מוגבלים לפעולה עד קו זה. מערכת הקשר שהותקנה במסוקי האפאצ'י מסוג [[HAVE QUICK]], מערכת [[FHSS]] (מדלגת תדרים) זהה למערכת הקשר המותקנת בכלי טיס של זרועות אחרות של [[הכוחות המזוינים של ארצות הברית]]. זהות זו לא הייתה מתוכננת, אך היא מאפשרת תיאום ושיתוף פעולה בין זרועי ומבצעים משותפים. מסוקי אפאצ'י פועלים באופן אינטנסיבי עם מטוסים ל[[סיוע אווירי קרוב]] כמו ה[[פיירצ'ילד]] [[A-10 ת'נדרבולט II]] של [[חיל האוויר של ארצות הברית]] ו[[מקדונל דאגלס AV-8B הרייר II]] של [[חיל הנחתים של ארצות הברית|חיל הנחתים]]. בשיתופי פעולה אלו שימשו מסוקי אפאצ'י גם כ[[ציין לייזר|צייני לייזר]], כדי לחסוך בחימוש שלהם. "טבילת האש" של מסוקי האפאצ'י הייתה ב{{ה|פלישה האמריקאית לפנמה}}, מבצע "מטרה צודקת", בסוף דצמבר [[1989]]. בסך הכל ביצעו המסוקים 240 שעות בגיחות מבצעיות במהלך המבצע, בהן תקפו מטרות שונות, בעיקר בלילה.
כמעט חצי ממסוקי האפאצ'י של צבא ארצות הברית נפרסו ל[[ערב הסעודית]] לאחר [[הפלישה לכוויית|פלישתה]] של [[עיראק]] ל[[כווית]] באוגוסט [[1990]]. במהלך הפתיחה של [[מבצע סופה במדבר]], ב[[17 בינואר]] [[1991]], תקפו שמונה מסוקי אפאצ'י, שהונחו על ידי ארבעה מסוקי [[סיקורסקי MH-53 פייב לו]], חלק מרשת מכשירי ה[[מכ"ם]] כדי לאפשר למטוסי התקיפה להגיע למטרתם מבלי להתגלות. כל אחד מהמסוקים שהשתתף בגיחה נשא מטען חימוש אסימטרי שכלל רקטות הידרה 70, טילי הלפייר ומיכל דלק אחד. במהלך השלב הקרקעי של המלחמה, שנמשך 100 שעות, השתתפו 277 מסוקים שהשמידו 278 טנקים וכן מספר רב של [[נושא גייסות משוריין|נגמש"ים]] וכלי רכב אחרים. מסוק אפאצ'י אחד התרסק לאחר שנפגע מרקטת [[RPG-7]] מטווח קרוב. צוות המסוק שרד את ההתרסקות. בצד יעילותו הקרבית היו למסוק קשיים לוגיסטיים רבים. ממצאי בדיקה שנעשתה ב-1990 קבעו כי "יחידות תחזוקה לא הצליחו לעמוד בעומס העבודה הגבוה והלא צפוי של האפאצ'י..." כדי לספק [[חלקי חילוף]] עבור גיחות מבצעיות, קרקע צבא ארצות הברית, באופן לא רשמי, את כל מסוקי האפאצ'י בכל הזירות האחרות מלבד המפרץ הפרסי. בזירת הלחימה עצמה ביצעו המסוקים חמישית בלבד משעות הטיסה המתוכננות. בעיות אלו ניכרו עוד לפני מלחמת המפרץ.{{הערה|[https://www.pogo.org/report/1992/07/high-tech-weapons-in-desert-storm-hype-or-reality/#heading-2 High Tech Weapons In Desert Storm: Hype or Reality?],{{כ}} 1 ביולי 1992, באתר pogo.org.}}{{הערה|[https://www.gao.gov/assets/150/149732.pdf APACHE HELICOPTER: Serious Logistical Support Problems Must Be Solved to Realize Combat Potential] באתר U.S. Government Accountability Office.}}
מסוקי אפאצ'י השתתפו בלחימה ב[[מלחמות יוגוסלביה]] ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]], באלו מתוכן שבהן התערבו כוחות [[נאט"ו]], ב[[מלחמת בוסניה|בוסניה]] וב[[מלחמת קוסובו|קוסובו]]. 24 מסוקים השתתפו ב[[כוח משימה הוק]] של צבא ארצות הברית, שסייע לכוחות נאט"ו במלחמה בקוסובו. המסוקים הוצבו בבסיס ב[[אלבניה]] ב[[1999]] ומשם פעלו באזור קוסובו. כדי להפעיל את הכוח נדרשו 26,000 טונות של אספקה, שהובאו ב-550 טיסות של מטוסי [[בואינג C-17 גלובמאסטר III]], בעלות של 480 מיליון [[דולר אמריקני|דולר]] (בין 700 מיליון למיליארד דולר, בערכי 2020).{{הערה|שם=עלות}} הפעלת המסוקים נתקלה בבעיות שונות, ובהן אימון לא מספק של הטייסים, בעיות במערכת ראיית הלילה, במיכלי הדלק ובשרידות המסוק. ב[[27 באפריל]] 1999 התרסק מסוק אפאצ'י במהלך אימונים באלבניה בשל תקלה ברוטור הזנב, ובעקבות זאת קורקעו כל המסוקים בבלקנים כמה חודשים לאחר מכן.
| |||