דוד מנחם מאניש באב"ד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
עריכה. תבנית אישיות תגיות: גרשיים שגויים עריכה חזותית |
||
שורה 1:
{{אישיות רבנית
|תמונה=[[קובץ:דוד מנחם מאניש באב''ד.jpg|ממוזער|250px|{{תמונה להחלפה}}]]
}}
רבי '''דָּוִד מְנַחֵם מאָנִישׁ בַּאבַ"ד''' ([[ה'תרכ"ה]], [[1865]] <small>[[Circa|בערך]]</small> - [[כ"א בסיוון]] [[ה'תרצ"ז]], [[31 במאי]] [[1937]]) היה [[רב]] ו[[ראש ישיבה]] [[חסידות|חסידי]] [[יהדות גליציה|גליציאני]]. רבה של [[טרנופול]], ומגדולי הפוסקים ב[[גליציה]] [[בין מלחמות העולם]]. נודע בספר ה[[שאלות ותשובות|שו"ת]] שלו, '''חבצלת השרון'''.
==ביוגרפיה==
נולד ב[[סטריסוב]] לגיטל ולרב המקומי רבי יהושע השיל באב"ד, צאצא למשפחת [[הרבי ר' העשיל]] מ[[קראקא]]. בצעירותו למד באופן עצמאי בבית המדרש בעיר מגוריו, הוא היה שקדן ובעל זיכרון טוב ולפי האגדה היה מצטט פרקים שלמים מספרי ה[[אחרונים]] על-פה, בתמורה לפרוטות שנתנו לו סוחרים למדנים שבאו ליריד בסטריסוב.
רבי דוד מנחם נשא לאישה את בתו של רבי [[יואל משה לנדא מיאברוב|יואל משה סג"ל לנדא מיאברוב]], וכמנהג הימים התפרנס משולחן חמיו, ועשה אצלו [[שימוש חכמים]]. בתקופה זו [[סמיכה לרבנות|נסמך לרבנות]] בידי הרב בעריש רפפורט מראווה.
עם עזיבת אביו, ב[[תרנ"ב]], את סטריסוב לטובת רבנות [[פודבולצ'יסק]], התמנה רבי דוד מנחם מוניש כרבה של סטריסוב מולדתו. שנתיים לאחר מכן (תרנ"ד, 1894) נפטר חותנו ביברוב והוא עבר לכהן ברבנות יברוב, משרה בה החזיק במשך 17 שנה.▼
▲עם עזיבת אביו,
בשנת [[1912]], [[תרע"א]], התמנה כראב"ד [[טרנופול]] לצדו של הרב המקומי רבי יהושע השל באב"ד שהתמנה שנתיים קודם לכן כרבה של העיר על מקום אביו, אך היה חלוש מכדי להנהיג לבדו את הקהילה היהודית בעיר שמנתה באותה תקופה כשבעת אלפים משפחות. הרב באב"ד היה [[חסידות בעלז|חסיד בעלז]], ורבותיו [[אדמו"ר]]י החסידות השתבחו בו מאד; הרבי [[ישכר דב רוקח (הזקן)]] אמר עליו כי "דבר חידוש הוא", ובנו יורשו הרבי [[אהרן רוקח]] מצוטט כמי שאמר ש"איש קדוש הוא, יהודי קדוש מלפני מאה שנה".
שורה 11 ⟵ 15:
הוא הקים בטרנופול ישיבה גבוהה, ועסק גם בפעילות ציבורית. מסופר כי הקפיד להכין מדי יום לפנות בוקר את הקפה לתלמידי הישיבה שהשכימו ללימודיהם. במקביל השיב לשאלות הלכתיות מכל רחבי גליציה, ונחשב לאחד מגדולי פוסקי גליציה [[בין מלחמות העולם]] לצדם של רבי [[מאיר אריק]] ורבי [[אברהם מנדל שטיינברג]] מ[[ברודי]].
בשנת [[תרפ"ה]], [[1925]], נפטרה אשתו הראשונה והוא נישא בשנית לבת-אחיו רבי יוסף דוב באב"ד מטוויסט.
ב-[[1934]] חלה ב[[שחפת]] העצמות ונסע ל[[שווייץ]] לצורכי רפואה, הוא שב כעבור שנתיים לטרנופול ואת ימי הקיץ היה עושה ב[[עיירת קיט|עיירת המרחץ]] [[טאטרוב]]. ביום שישי י"ח בסיוון תרצ"ז התמוטט, ונפטר שלושה ימים לאחר מכן, ביום שני [[כ"א בסיוון]] [[ה'תרצ"ז]], [[31 במאי]] [[1937]]. הוא נקבר ==משפחתו==
משפחתו של הרב באב"ד הייתה משפחה רבנית מובהקת. חמשת אחיו כיהנו כרבנים: רבי יצחק באב"ד, רבה של [[טרטקוב]]. רבי לייבוש, רבה של פודבולצ'יסק במקום אביו. רבי שלום, רבה של וורנז'. רבי יוסף דוב, כיהן כדיין במיקולניץ.
אחותו ראצי נישאה לרבה של סטריסוב לרבי * רבי אלימלך פרנקל-תאומים, רבה של יברוב. * רבי אהרן שנעה, רבה של טויסט. * רבי אורי שרגא-פייבל באב"ד, רבה של [[בודזאנוב (מחוז טרנופול)|בודזאנוב]]. * ==לקריאה נוספת==
| |||