קרב אמיין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 64:
'''כוחות מדינות ההסכמה:'''{{ש}}[[הארמייה הרביעית (בריטניה)|הארמייה הרביעית]] בפיקודו של הנרי רולינסון כללה ארבעה [[קורפוס]]ים:
* '''קורפוס הפרשים''' (3 דיוויזיות פרשים)
* '''[[הקורפוס השלישי (בריטניה)|הקורפוס השלישי הבריטי]]''' (3 דיוויזיות
* '''[[הגיס הקנדי|הקורפוס הקנדי]]''' (5 דיוויזיות קנדיות)
* '''הקורפוס האוסטרלי''' (6 דיוויזיות אוסטרליות){{ש}}
שורה 72:
===מצב החזית הגרמנית===
המובלעת שכבשו הגרמנים במהלך
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=החזיתות האוגדתיות היו צרות, הארטילריה הייתה בשפע ומערכת החפירות אורגנה לעומק. כל הניסיון שהצטבר ב-18 ביולי, הוכנס לשימוש.{{הערה|שם=היסטורי|מתוך האתר [http://www.historyofwar.org/articles/battles_amiens.html History Of War.org] (נדלה בתאריך 14.11.2010, 14:00).}}}}
שורה 78:
הקרב החל ב-[[8 באוגוסט]] [[1918]] בשעה 4:20, בשעה ש[[ערפל]] כיסה את שדה הקרב. התקפת הפתע המשולבת כנגד החזית הגרמנית הצליחה ליצור הפתעה ובלבול, כך שהתגובה הגרמנית הגיעה 5 דקות אחרי תחילת ההתקדמות של הכוחות ורוכזה כנגד נקודות הריכוז שהיו כעת ריקות. הכוחות האוסטרלים והקנדים שתקפו מדרום לסום הצליחו להתקדם במהירות בשעות הבוקר ועד השעה 11 בבוקר כבר התקדמו כ-5 קילומטרים. לעומתם, הכוחות הבריטים מצפון לנהר נחלו הצלחה חלקית בלבד עקב פני השטח הקשים ועם גדוד טנקים בודד בלבד. עד סוף היום התקדמו הכוחות הבריטים כ-3 קילומטרים, בעוד האוסטרלים והקנדים התקדמו 11–13 קילומטרים לעומק החזית.
מדינות ההסכמה הצליחו לשבות כ-17,000 חיילים גרמנים במהלך היום הראשון למתקפה, ובסך הכל באותו יום היו אבדות הגרמנים כ-30,000 איש מול כ-6,500 איש של מדינות ההסכמה
ב-9 באוגוסט המשיכו מדינות ההסכמה בקרב אולם התקדמותם נעצרה. הארטילריה התקשתה לעמוד בקצב ההתקדמות המהיר של היום הראשון והכוחות בחזית נותרו ללא סיוע ארטילרי. בנוסף, הטנקים, שלהם היה תפקיד מכריע בהתקדמות, לא היו אמינים מספיק והתקלקלו במהירות. מתוך כוח טנקים של יותר מ-500 טנקים רק שישה נותרו כשירים לאחר ארבעה ימי לחימה.
שורה 89:
[[קובץ:Palestina 1918.jpg|שמאל|ממוזער|200px|טור של שבויי קרב גרמנים.]]
{{ערך מורחב|מתקפת מאה הימים}}
ההצלחה בהבקעת קו החזית באזור אמיין הביאה איתה התקפות נוספות הצד מדינות ההסכמה לאורך כל החזית עם הצלחות דומות. תקופה זו סימנה את תחילת הסוף של
הקרב היה הוכחה נוספת (לאחר [[קרב האמל]]) לחשיבותו של הטנק בשדה הקרב. הטנקים הופעלו יחד עם כוח הרגלים במתקפה משולבת. לאחר הקרב קיבל [[ג'ון מונש]] את התואר [[אביר]] על ידי המלך ג'ורג' החמישי.
| |||