בר גיורא (ארגון) – הבדלי גרסאות

בעקבות ההצלחה בשמירה בחווה, קיבלו לידיהם חברי "בר גיורא" גם את השמירה במושבה סג'רה. בקיץ [[1908]], למרות הצלחתו של הקולקטיב בסג'רה, ובעקבות העלייה בביקוש לשמירה בקרב חבריו, לא חודש החוזה בין חוות סג'רה לבין אנשי "השומר" והקולקטיב התפרק.{{הערה|יעקב גולדשטיין, ההתגוננות, השמירה וארגוני "בר-גיורא" ו"השומר" בעלייה השנייה, '''העלייה השנייה''', עמ' 455 -457.}} בחודש אב [[תרס"ח]] ([[1908]]) גרם סכסוך בין איכרים מהמושבה מֶסְחָה (לימים [[כפר תבור]]) לבין שומרי המושבה המוגרבים לכדי פציעה אנושה של שומר, לאחר שנפגע מ[[פליטת כדור]] מ[[רובה]]ו. עקב כך כנראה החלו התנכלויות והתקפות של המוגרבים על מסחה/כפר תבור. להגנת המושבה נשלחו פועלים מהמושבות בגליל התחתון והוקם ועד הגנה זמני. [[דב (ברלה) שויגר]], שהיה חבר בארגון "בר גיורא", נבחר [[מפקד (תפקיד)|לפקד]] על הגנת המושבה. באלול תרס"ח 1908 נחתם [[חוזה]] שמירה בין ועד המושבה מסחה/כפר תבור לבין חברי הקולקטיב בסג'רה{{הערה|שם=בןיוכבד|{{על המשמר|פ. בן יוכבד|עם ראשוני העליה השניה בגליל העליון|1954/12/24|00407}}}}. חברי "בר גיורא" התלבטו אם לקבל את ההצעה, שכן מספר חבריהם היה מועט. בסופו של דבר, הסכימו החברים לקבל על עצמם את השמירה, בתנאי שיועסקו במושבה פועלים יהודים. מאז, הפך התנאי הזה לחלק בלתי נפרד מתנאי קבלת השמירה של הארגון.

 

לנוכח גילויי לוחמנות ערבית שגברו אחרי מרד "[[הטורקים הצעירים]]" ביולי 1908, התרחב הצורך בשומרים יהודים. חברי "בר גיורא" החליטו להעביר את הפעילות למסגרת רחבה יותר ולהקים ארגון חדש וחוקי (להבדיל מארגון "בר גיורא", שהיה [[מחתרת|חשאי]]) בשם "[[השומר]]". אספת היסוד של הארגון התקיימה ב[[כפר תבור]] ב[[כ"א בניסן]] [[שביעי של פסח]] [[תרס"ט]], [[12 באפריל]] [[1909]]{{הערה|אגודת השומרים, זכרונות ומעשים: פרקים בתולדות השמירה והביטחון, 1965, עמוד 23}}.