שאקו (כובע) – הבדלי גרסאות

מקור השאקו הוא מ[[הוסרים]] הונגרים שאימצו את סגנון הכובע הזה אשר היה נהוג לפני כן על ידי רועי צאן. סביב [[1790]] חיילי משמר הגבול ההונגרי החלו גם לאמץ את השאקו ובמהרה יחידות רבות סביב אירופה החלו לעשות בו שימוש, והוא הפך לנפוץ במיוחד בתקופת [[המלחמות הנפוליאוניות]]. השאקו המשיך להיות הכובע הסטנדרטי ברוב צבאות אירופה ב-50 השנים שלאחר התקופה הנפוליאונית, בהדרגה הוא הוחלף על ידי עיצובים קלים, נוחים או אופנתיים יותר כמו הקאפי הצרפתי, ה[[פיקלהאובה]] הגרמני ו[[קסדת שעם|קסדת השעם]] הבריטית שהושפעה מעיצוב זה. בתחילת [[המאה ה-20]] יחידות בודדות המשיכו לעשות שימוש בשטח בדגמי שאקו ולאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] מספר יחידות בודדות עשו בו שימוש והוא נלבש רק עם מדי ייצוג.

באופן כללי ניתן לחלק את סוגי השאקו לשלושה עיצובים כללים; שאקוים גליליים ישרים שאיפיינו את הדגמים המוקדמים בעיקר בבריטניה ופורטוגל; שאקו פעמון הפוך, שאפיין את העיצוב הצרפתי, הרוסי והבריטי המאוחר יותר; ושאקוים נמוכים בשלל עיצובים, שאפיינו את עיצוב הגרמני (שאקו יגר) ועיצובים מאוחרים יותר הנפוצים גם כיום במדים יצוגיים (דוגמת הקאפי הצרפתי).