תל אפק (אנטיפטריס) – הבדלי גרסאות

בולה חתית, שטח התל
(ירדן (נהר) ==> נהר הירדן)
(בולה חתית, שטח התל)
 
==גאוגרפיה==
חשיבותו האסטרטגית של התל היא מיקומו ממערב ל[[מעבר אפק]] – פרוזדור צר העובר בין [[הר]]י [[השומרון]] במזרח ו[[ביצה (סביבה טבעית)|ביצות]] הירקון במערב. המעבר הוא חלק מ[[דרך הים]] הקדומה שחיברה בין [[מצרים העתיקה|מצרים]] ובין [[מסופוטמיה]]. ובשל קרבתו אל [[מעיינות ראש העין]], מקור המים השני בגודלו בארץ{{הערה|שם=הארץ|{{הארץ|מנפרד ביטאק|כשהנסיך האמורי ינכאל היה מלך באפק|1.728532|23 באוגוסט 2001}}}}. שטחו כ-120 דונם.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13953|כותרת=תל אפק|אתר=lib.cet.ac.il|תאריך_וידוא=2020-08-01}}</ref>
 
==היסטוריוגרפיה==
בתקופת השלטון המצרי בכנען ב[[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל]], עמד בפסגת התל ארמון גדול, ששרידיו נחשפו בחצר המצודה מתקופה העות'מאנית. יסודותיו היו עשויים אבן, וקירותיו העליונים, הבנויים לבנים, טויחו, לפחות בחלקם, בטיח צבעוני. הממצאים מתקופה זו הם רבים וחשובים, בין השאר נמצאו: שישה שברים של לוחות טין כתובים ב[[כתב יתדות]], כנראה חלק מארכיון שהיה במקום. ביניהם, קטע של עלילה מיתולוגית, מילון למונחי עבודת האדמה בשפות ה[[אכדית]] וה[[שומרית]]; ומילון נוסף, שכלל נוסף על ה[[אכדית]] וה[[שומרית]], גם את [[שפות כנעניות|השפה הכנענית]]{{הערה|{{הארץ|נתן סרמן|חורבן גדול הוא גם עדן לחופרים|1.1431145|31 ביולי 2007}}}}. הממצא החשוב ביותר מן הארמון הוא מכתב שלם על לוח טין, כתוב ב[[אכדית]], שנשלח מ[[אוגרית]], בשנת 1230 לפנה"ס בקירוב. המכתב נשלח מאדם בשם תכוחלינו אל בכיר בממשל המצרי בארץ-ישראל בשם חיא, שניהם דמויות מוכרות היטב בתכתובת הדיפלומטית הבינלאומית מאותה תקופה{{הערה|שם=הארץ|}}.
 
בין הממצאים המצריים שנמצאו באחד הקברים חרב מגל מצרית שקיפלו אותה לפני הקבורה ("וכיתתו חרבותם לאיתים") העתק של חרב זו ניתן לסדאת עם חתימת הסכם השלום כסמל לשלום{{מקור}}. בנוסף לכך; [[טביעת חותם|טבעת חותם]] מצרית ודגם של לבנת יסוד, הנושאת את שמו של [[רעמסס השני|רעמסס ה-2]].
 
עוד נמצאו במקום [[בולה]] נושאת טביעה של נסיך או נסיכה מממלכת [[החתים במקרא|החתים]] - היחידה הידועה עד כה מארץ-ישראל. בולה חיתית זו היא הראשונה מסוגה שנמצאה בארץ ישראל. קוטר הטביעה שבה היה 40 מ"מ, אך יותר ממחציתה נשברה בימי קדם ואבדה.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://lib.cet.ac.il/pages/printitem.asp?item=14101|הכותב=פרופ' [[משה כוכבי]]|כותרת=תולדות אפק - אנטיפטריס לאור החפירות והתעודות ההיסטוריות|אתר=lib.cet.ac.il - מט"ח|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-08-01}}</ref>
 
במרכז הטביעה כתובים שמו של בעל החותם ותוארו בכתב ההירוגליפי [[חתית|החיתי]]. המרכז מוקף בשלושה מעגלים קונצנטריים מעוטרים, ומספר כה רב של מעגלים נדיר מאוד בטביעות חותם חיתיות, שאינן מלכותיות. על פי הארכיאולוג וה[[חתיתולוג|חיתולוג]] [[איתמר זינגר]] ניתן למצוא את הכיתוב "נסיך" או "נסיכה", ומשמו של בעל החותם השתמר רק חלק מן הסימן הראשון - כנראה "אר-".<ref name=":0" />
 
===תקופת הברזל===