פרשת דרייפוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניסוח
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Degradation alfred dreyfus.jpg|שמאל|ממוזער|280px|טקס שלילת דרגותיו של דרייפוס, איור ב[[לה פטי ז'ורנל]]]]
'''פרשת דרייפוס''' (ב[[צרפתית]]: '''l'affaire Dreyfus'''; בעת התרחשות האירועים נודעה פשוט בתור "'''הפרשה'''") היאהייתה [[שערורייה]] פוליטית, אשר פילגה קשות את [[הרפובליקה הצרפתית]] בין השנים 1894–1899 ובמידה פחותה עד 1906. השערוריה נסובה סביב [[אלפרד דרייפוס]], [[קפטן (דרגה)|קפטן]] [[ארטילריה]] [[יהדות צרפת|יהודי]] ב[[צבא צרפת]], אשר הואשם ב[[ריגול]] עבור [[הקיסרות הגרמנית]]. דרייפוס היה היהודי היחיד ב[[מטה כללי|מטה הכללי]] הצרפתי, כך שה[[חשוד (משפט)|חשדות]] נגדו היו בחלקם [[אנטישמיות]] פשוטה. על סמך ראיות קלושות, דרייפוס [[הרשעה|הורשע]]. הוא נידון לטקס משפיל שבו נשללו ממנו דרגותיו ולאחר מכן [[הגליה למושבת עונשין|הוגלה]] לכל חייו ל[[אי השדים]] סמוך לחופי [[אמריקה הדרומית]]. אולם עד מהרה, בהנהגתו של אחיו של אלפרד, [[מתייה דרייפוס]], קמה תנועה של פוליטיקאים, עיתונאים ועורכי דין אשר טענה לחפותו של אלפרד דרייפוס. הם נודעו בכינוי "הדרייפוסרים" או "ה[[אינטלקטואל]]ים".
 
בשנת [[1896]] החל להתברר בהדרגה שדרייפוס [[חפות מפשע|חף מפשע]] {{אנ|Innocence}}, בעיקר הודות לחקירה נמרצת שערך ראש המודיעין הצרפתי [[ז'ורז' פיקאר]], אשר גילה את המרגל האמיתי – [[פרדיננד אסטרהאזי]]. פיקאר ניסה להפנות את תשומת לבם של מפקדיו לתגליתו, אולם הללו, שחששו מאיבוד שמם הטוב ומפגיעה ביוקרתו של הצבא, הורו לו לשתוק, ובהמשך שלחו אותו לתפקיד נידח ב[[תוניסיה]]. למרות זאת, הצליח פיקאר להעביר את הידוע לו הלאה, ובעקבות לחץ מצד הדרייפוסרים, נפתח משפט כנגד אסטרהאזי, אשר נמשך יומיים בלבד ובו הוא זוכה מכל אשמה. עם זאת, מכתב פתוח של הסופר [[אמיל זולא]] ל[[נשיא צרפת|נשיא]] [[פליקס פור]], אשר נודע בכינוי "[[אני מאשים...!]]", הביא לפתיחה מחדש של התיק כנגד דרייפוס. מכתבו של זולא עורר זעם (בעיקר מצד חוגי השלטון), והוא נתבע לדין על הוצאת דיבה נגד הצבא והרפובליקה. אף על פי שזולא הורשע, הרי שהמשפט כנגדו גרם בעקיפין לכך שהתגלה כי אחד המסמכים אשר עליהם הסתמכה התביעה כנגד דרייפוס הוא [[זיוף מסמך|זיוף]] ("[[זיוף אנרי]]"). הדבר הוביל לכך שדרייפוס הוחזר מגלותו ונפתח כנגדו משפט חוזר, אשר בסופו הוא הורשע שוב, אולם קיבל עונש קל יותר, 10 שנות מאסר. זמן קצר לאחר מכן, קיבל דרייפוס [[חנינה]] מנשיא צרפת [[אמיל לובה]], ורק ב־1906 טוהר שמו סופית.