המשמר הפרטוריאני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפות (, שנייה , הייתה , הוותיק, לעיתים, לכיסא ה, גויסו , ביטחונ, ניצחון, עוינ), תיקון כיווניות הערת שוליים |
|||
שורה 37:
המהלך האחרון של הפרטוריאנים בהיסטוריה האימפרית החל בשנת [[306]], כש[[מקסנטיוס]], בנו של הקיסר הפורש, [[מקסימיאנוס]], הוכרז כיורשו והחיילים הסמיכו אותו לקיסר איטליה ב-[[28 באוקטובר]]. [[פלביוס ולריוס סוורוס]], שביצע את הוראותיו של [[גלריוס]], ניסה לפרק את המשמר, אבל רק הצליח להוביל את היתר להצטרף למקסנטיוס. כש[[קונסטנטינוס]] פלש לאיטליה ב-[[312]], בהובלת עימות בגשר מילביאן, הקוהורטות הפרטוריאניות מילאו את צבאו של מקסנטיוס. מאוחר יותר ברומא, הניצחונות של קונסטנטינוס פירקו באופן סופי את המשמר הפרטוריאני. החיילים נשלחו למקומות שונים באימפריה והמשמר עצמו חוסל לאחר למעלה מ-300 שנים שבו שירתו את קיסרי רומי.
==לקריאה נוספת==
*{{צ-ספר
|מחבר=[[משה עמית]]
|שם=תולדות הקיסרות הרומית
|מקום הוצאה=ירושלים
|מו"ל=[[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס]]
|שנת הוצאה=2002
}} {{ULI|003600990}}
* אדוארד גיבון, '''עלייתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית''', עברית: אריה ענבי, הוצאת "ספרי זהב", תל אביב, 1955.
<div class="mw-content-ltr">
* Sandra J. Bingham, The Praetorian Guard: A History of Rome's Elite Special Forces Waco 2012
* Guy de la Bédoyère. Praetorian: The Rise and Fall of Rome's Imperial Bodyguard. Yale University Press. (2017).
</div>
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
| |||