אהל אל-בית – הבדלי גרסאות

בתוך [[אסלאם סוני|האסלאם הסוני]] ביתו של מוחמד מתייחס למוחמד עצמו [[נשותיו של מוחמד|נשותיו]] ובנותיו, ובכלל זה פאטמה בתו ובעלה [[עלי בן אבי טאלב|עלי]], שהוא גם בן דודו של מוחמד; ושני בניהם, חסן וחסין. בפרשנות של מסורות מסוימות המונח עשוי גם להיות מורחב יותר כדי לכלול את צאצאי דודי האב של מוחמד, אבו טאלב ו [[אל-עבאס]], או לפי מאלכ בן אנס ו[[אל נעמאן בן ת'אבת אבו חניפה|אבו חניפה]], כל בני [[האשמיה|האשם]].

|שמאל=כן}} חברים נוספים בבית, על פי ההשקפה הסונית, כוללים את עלי, פאטמה, חסן וחסין, מי שהוזכר במסורת של המעטפת. כמה גרסאות של מסורת זו מזהה אום סלאמה, אשתו של מוחמד, כמו חלק של משק הבית. כך, על פי [[האנציקלופדיה של האסלאם]] "ההשקפה האורתודוקסית הנוכחית מבוססת על הדעה הרמונית, לפיה המונח אהל אל בית כולל את, כלומר הנביא, עלי, פאטמה, אל-חסן ואל-חוסין, יחד עם נשותיו של הנביא." לדברי לורה וצ'ה ואגליי באנציקלופדיה של האסלאם "יש סיפור המסופר במסורות רבות לפיו מוגן מחסה תחת גלימתו, בנסיבות משתנות, כולל מובלה הנכדים שלו החסן והחוסיין, בתו פאטמה, ובנו גיסה [[עלי בן אבי טאלב|עלי]]; לכן חמשת אלו אשר מקבלים את התואר אהל אל-כסאא או "אנשי המעטפה". חלקם ניסו להוסיף נשתיו של מוחמד ברשימה; בכל זאת, מספר חסוי מוגבלת לחמישה האלה."{{הערה|"Fāṭima." Encyclopaedia of Islam, Second Edition. Edited by: P. Bearman, Th. Bianquis, C.E. Bosworth, E. van Donzel, W.P. Heinrichs. Brill Online, 2014. Reference. 8 April 2014}}

רוב, אבל לא כל השיעים מאמינים כי אלה האמאמים שנבחרו אלוהית להיות מנהיגים של הקהילה המוסלמית.{{הערה|Madelung, 1997, pp. 13-17|שמאל=כן}} זה מבוסס על החדית', "אנשים של הגלימה", שבו הנביא מתייחס רק לפאטמה, עלי, חסן, חוסיין והנביא עצמו.ו (נאמר שהנשים שלו (של הנביא)לא היו חלק של אהל אל בית כי הן יכולות להיות גרושות וזה כבר לא חלק מאנשי הבית כאשר מת בעלהן), המסורת שמוסלמים סונים רבים מאמינים בה, שמוחמד, פאטימה ושתים-עשרה האימאמים ידועים כ"ארבעה עשר תוויות״.

ה[[שריעה]] (החוק האיסלאמי) אוסרת על ניהול של צדקה או ''[[זכאה|הזכאת]]'' (מס) על קרובי מוחמד (כולל הבנו חשים), כאשר מוחמד אסר על עצמו ועל משפחתו.{{הערה|{{Cite web|url=http://islamqa.info/en/21981|title=Ruling on giving zakaah to Ahl al-Bayt|accessdate=15 November 2014|website=islamqa.info|last=al-Munajjid|first=Shaykh Muhammad}}}} ההסבר שניתן על ידי משפטנים הוא כי אלה נדבות נחשבים הטמאים של העם, אשר מציעים להם לטהר את עצמם מן החטא, ולכן זה יהיה בלתי הולם של קרובי משפחה לטפל או להשתמש בהם. במקום זאת, הם מקבלים חלק משלל המלחמה.{{הערה|Madelung (1997) p. 14|שמאל=כן}}{{הערה|A verse in the Qur'an reads: "That which Allah giveth as spoil unto His messenger from the people of the townships, it is for Allah and His messenger and for the near of kin and the orphans and the needy and the wayfarer, that it become not a commodity between the rich among you.", ( סורה 59, פסוק 7)}} מוסלמים בתפילותיהם היומיומיות מעלים ברכות עליהם באומרו: "הו אלוהים, יברך את מוחמד ואת משפחתו". בקהילות מוסלמיות רבות, מעמד חברתי גבוה מיוחס לאנשים הטוענים כי הם צאצאיהם של בני משפחתו של מוחמד, והם מסומנים כ"סיאאדה"( מאסטרים) או שרפאא (הכבודים).{{הערה|שם=AB-EOIMW|Ahl al-Bayt, Encyclopedia of Islam and the Muslim world.}}