תא פוטו-וולטאי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←תאים פוטו-וולטאיים בישראל: העברה מעלה. וחבל שאין מקור תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
שורה 39:
==תאים פוטו-וולטאיים בישראל==
בישראל ניתן לראות תאים פוטו-וולטאיים המותקנים על עמודי תאורה ליד תחנות הסעה מבודדות, וכן ביישובים קטנים ב[[נגב]] וב[[הערבה|ערבה]]. כמו כן גם מוסדות חינוך, מפעלים, חוות ורפתות המשתמשים ביתרונות הפאנלים הסולאריים.
החיסרון העיקרי של השיטה הוא העלות הגבוהה יחסית של הפקת חשמל, שכן מחירם של הפנלים הפוטו-וולטאיים עדיין גבוה יחסית. נכון ל-2015, עלות מערכת המייצרת [[הספק חשמלי|הספק]] שיא של [[קילוואט]] אחד הוא כ-10,000 שקלים. בשל העובדה שהמערכת אינה מייצרת חשמל בלילה ובימים מעוננים וגשומים, ניתן לייצר במרכז הארץ באמצעות מערכת כזו כ-1,600 [[קוט"ש]] בשנה. באזורים מדבריים נצילות המערכת יכולה להיות גבוהה יותר.
שורה 48:
ביולי 2008 עברה החלטת ממשלה בדבר עידוד הקמת תחנות פוטו-וולטאיות בישראל, וכן תקנות המקלות על הליך אישור התקנת לוחות סולאריים בטכנולוגיה פוטו-וולטאית על גגות בתים. בשנת [[2009]] פורסם תעריף לתחנות בינוניות מבוססות תא-פוטו-וולטאי ובתחילת 2011 פורסם תעריף לתחנות כח גדולות בטכנולוגיה זו. פרסום התעריף האיץ את תהליך הקמת תחנות כוח פרטיות מבוססות טכנולוגיה זו, ותחנת כח בינונית בהספק של כ-5 מגוואט כבר הוקמה בקיבוץ [[קטורה]] שב[[הערבה|ערבה]] ומחוברת לחשמל החל משנת [[2011]].{{הערה|{{TheMarker|אבי בר-אלי|רישיון ראשון לייצור חשמל סולארי הוענק לקיבוץ קטורה|news/1.1520467|11 באוקטובר 2011}}.}}
==ראו גם==
| |||