הבדלים בין גרסאות בדף "מתייה דרייפוס"

נוספו 2 בתים ,  לפני חודשיים
מ
מ (←‏משפחתו: הגהה)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
גילוי הזיוף אילץ את ממשלת צרפת להחזיר את דרייפוס מאי השדים ולהכריז על משפט חוזר, שנפתח ב-[[7 באוגוסט]] [[1899]]. חרף העובדה שבמהלך המשפט הוכח בעליל שדרייפוס חף מפשע, ב-[[9 בספטמבר]] הודיע בית הדין כי דרייפוס נמצא אשם. עם זאת, בית הדין החליט להכיר ב"נסיבות מקילות" ובניגוד לפעם הקודמת, דן את דרייפוס לשלילת דרגותיו בפעם השנייה ולעשר שנות מאסר בצרפת עצמה. גזר הדין הפתיע מאוד את כל הצדדים. [[ראש ממשלת צרפת]] [[רנה ולדק-רוסו]], אשר היה נחוש להוציא את דרייפוס זכאי כדי שהפרשה תיגמר סופית, היה מודאג מאוד. הפתרון היחיד אשר עמד בפניו היה הענקת חנינה, אולם הוא היה משוכנע שהדרייפוסרים לא יקבלו את ההצעה כיוון שמשמעותה היא הכרה באשמתו של דרייפוס. הוא ראה את ארצו נגררת לעוד סבב של מאבקים ואלימות.
 
ואכן, הדרייפוסרים נחלקו בשאלה האם לבקש חנינה. מתייה, אשר דאג לאחיו כעניין אישי ולא עקרוני והיה מותש כליל מהמאבק בו הוא נמצא כבר כמעט חמש שנים, היה מוכן להתפשר על חנינה. כמוהו גם ריינאך ולזר. לעומת זאת [[ז'ורז' קלמנסו]], [[ז'אן ז'ורס]] ופיקאר התנגדו לרעיון. ריינאך פנה אל ולדק-רוסו ב-[[11 בספטמבר]] והציע מעין פשרה: דרייפוס יקבל חנינה, אולם היא תוענק באופן מיידי כך שהכל יבנויבינו כי אף על פי שמבחינה רשמית היא מהווה הכרה באשמתו של דרייפוס, למעשה היא אינה כזו.{{הערה|ברדן, עמ' 550.}} דרייפוס עצמו פגם במהלך כאשר הגיש ערעור על גזר הדין. [[נשיא צרפת]] [[אמיל לובה]] דרש שדרייפוס יוותר על הערעור בטרם תוענק לו חנינה. מה שאמר למעשה הודאה באשמה. היה קשה לשכנע בכך את מתייה, אולם לבסוף הוא הצליח להגיע לפשרה מסוימת. ז'ורס ניסח עבור אלפרד דרייפוס הצהרה שאותה היה אמור לפרסם לאחר שחרורו, בה הוא מצהיר שהוא אכן חף מפשע והוא מתכוון להמשיך במאבק. למתייה לקח שעה לשכנע את דרייפוס להסכים לכך.
 
ברגע האחרון, חזר בו הנשיא לובה ודרש להמתין מעט כדי לשמור על כבודו של בית הדין הצבאי. בתגובה, הגיש ולדק-רוסו את התפטרותו, וכמוהו גם שר המלחמה [[גסטון אלכסנדר אוגוסט, מרקיז דה גאליפה|המרקיז דה גאליפה]]. כדי למנוע משבר פוליטי, נכנע לובה והבטיח לחון את דרייפוס תוך שבוע. ב-[[19 בספטמבר]] חתם הנשיא על הצו. באותו היום, הלך לעולמו שויירר-קסטנר. כדי לפייס את הצבא, פרסם גאליפה פקודת יום אשר בה קבע כי "התקרית" הסתיימה בהרשעתו של דרייפוס, והוא שוחרר רק תודות ל"רגשי חמלה עמוקים". דרייפוס הוסע ל[[נאנט]] שם נפגש עם מתייה שלקח אותו להתאחד עם משפחתו שהמתינה ב[[אביניון]]. אחרי ארבע שנים ועשרה חודשים, הוא היה משוחרר. רק ב-[[1906]] זוכה דרייפוס רשמית והוחזר לצבא.