הבדלים בין גרסאות בדף "מחשבת ישראל"

קו מפריד בטווח מספרים
מ (עקיפת תנאי חונכות)
(קו מפריד בטווח מספרים)
'''מחשבת ישראל''' הוא תחום ב[[מדעי היהדות]] שעוסק ביצירות המופת של המחשבה וה[[תרבות]] היהודית לדורותיה, הבנתה ומיפויה. התחום גם עוסק בקשר, בהקבלה ובהשפעה ההדדית בין דפוסי החשיבה היהודיים לבין ה[[פילוסופיה]] הכללית.
 
המונח '''מחשבת ישראל''' נטבע על ידי פרופ' [[אליעזר שביד]] ומורה מצפון הארץ{{הבהרה|סיבה=מה שמה או שמו?}}, שיזמו שינוי רעיוני ומקצועי מקיף, שבמסגרתו אוחדו ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] "החוג ל[[פילוסופיה יהודית]] ו[[קבלה]]" ו"החוג לתולדות המחשבה היהודית", והוסיפו לכך גם את "המדור לספרות המחשבה והמוסר" שהיה שייך קודם לכן לחוג ל[[ספרות עברית]]. ביסוד שינוי זה עמדה ההכרה בצורך לחקור במכלול המחשבה היהודית מן [[המקרא]] ועד ימינו, בבחינת רצף (לעיתים שבור) אחד. הכרה זו מומשה רק בחלקה ומחשבת המקרא מעולם לא נכללה רשמית בתחומי עיסוקו של חוג זה. מאז הוקמו באוניברסיטאות נוספות חוגים בשם זה, או שתכני ההוראה באקדמיה מוגדרים בשימוש במונח.
 
ה[[ישיבה תיכונית|ישיבה התיכונית]] [[מדרשית נעם]] הייתה הראשונה ללמד מחשבת ישראל בצורה שיטתית, על-פי [[תוכנית לימודים]] שיצר הרב [[שאול ישראלי]].{{הערה|1=כמבואר בספרו: '''פרקים במחשבת ישראל''' - לקט מקורות לברור עקרי השקפת היהדות}} היום, רוב הישיבות התיכוניות מלמדות תחום זה, ו[[משרד החינוך]] מכיר בו כמקצוע שאפשר להיבחן בו ל[[תעודת בגרות]] כחלופה ל[[ספרות]].
 
ב[[ישיבה גבוהה|ישיבות הגבוהות]] בזרם ה[[ציונות דתית|ציוני דתי]] מקובל ללמוד מחשבת ישראל ולרוב קוראים ללימוד זה לימוד אמונה. הלימוד כולל לימוד ספרי פילוסופיה יהודית כגון [[הכוזרי]] ו[[חובות הלבבות]], לימוד ספרי ה[[מהר"ל]] ו[[כתבי הרב קוק]]. ההכנסה של תחום לימוד זה לתוכנית הלימוד בישיבה נעשתה על ידי [[הרב קוק]] כשהקים את ישיבת [[מרכז הרב]].
 
==ראו גם==
 
==לקריאה נוספת==
* ענבר גלילי-שכטר, ענבר, '''הרמנויטיקה בהוראה: חקר מקרים בהוראת מחשבת ישראל בחינוך הממלכתי''', עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, 2009.
* אריה סטריקובסקי (עורך), '''מקראה במחשבת ישראל בעת החדשה''', ירושלים: המכון התורני לעידוד יוזמות ויצירות מקוריות, תשנ"ז-1997.
* [[זאב גריס]], בין מדעי היהדות למחשבת ישראל: תרומת לימוד והוראת מחשבת ישראל לחינוך ולתרבות, בתוך: '''דרך הרוח''', ספר היובל ל[[אליעזר שביד]]. (עורך: [[יהוידע עמיר]]), א, ירושלים: החוג למחשבת ישראל, מכון מנדל למדעי היהדות, האוניברסיטה העברית; מכון ון ליר, תשס"ה, עמ' 259-271259–271.
* [[אבינועם רוזנק]], '''הגיונות במחשבת ישראל: בעקבות שיעוריו של [[אביעזר רביצקי]]''', זלמן שזר, ירושלים תשע"ה