טריגווה בראטלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לממשלת מיעוט
יחסי ישראל-נורווגיה ==> יחסי ישראל–נורווגיה
שורה 7:
בשנים 1951-1955 ושוב בשנים 1956-1960 הוא כיהן כשר האוצר של נורווגיה{{הערה|{{קול העם|ס. פבלוב|הקשיים הכלכליים של נורבגיה|1954/05/05|00205}}}}. בשנות ה-60 כיהן כשר התחבורה{{הערה|{{דבר||מיניסטר התחבורה הנורווגי בא לביקור|1962/03/12|00123}}}} וסגן יושב ראש מפלגת העבודה{{הערה|{{למרחב||שני שרים מנורבגיה יבקרו בישראל|1962/01/07|00217}}}}. לאחר ההפסד של מפלגת העבודה בבחירות בשנת 1965, בהן ירדה המפלגה מ-74 ל-68 מושבים, מונה בראטלי לראש המפלגה. בבחירות בשנת 1969 עלתה המפלגה חזרה ל-74 מנדטים, אולם חזית השמאל איבדה את שני המושבים שלה וממשלת הימין המשיכה לשלוט{{הערה|{{על המשמר|עלי כהן|בנורבגיה ־ הכוחות שקולים והממשלה ימנית|1969/10/06|00203}}; {{על המשמר||המשך|1969/10/06|00508}}}}.
 
במרץ 1971 הקים [[ממשלת מיעוט]] שנשענה על 74 חברי מפלגתו{{הערה|{{מעריב||ממשלת מיעוט בנורווגיה|1971/03/14|00302}}}}. כראש ממשלה הטיל בראטלי את מלוא כובד משקלו בעד הצטרפות נורווגיה ל[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]] ולקראת [[משאל עם]] בנושא בספטמבר 1972 הודיע שיתפטר אם עמדתו לא תתקבל{{הערה|{{דבר|אקונומיסט|הנורווגים והדנים הולכים למשאל־עם בעניין ההצטרפות ל"שוק הארופי"|1972/09/25|01004}}}}. במשאל העם נחל בראטלי תבוסה והוא התפטר{{הערה|{{דבר||ר"מ נורווגיה הגיש התפטרותו|1972/10/08|00206}}}}. לאחר הבחירות, בספטמבר 1973, שב בראטלי לראשות הממשלה הודות לקואליציה של מפלגתו עם מפלגות השמאל האחרות{{הערה|{{דבר||בראטלי ירכיב את ממשלת נורווגיה|1973/09/13|00208}}}}. בראטלי ביקר את התנהגות התביעה הנורווגית ב[[פרשת לילהאמר]] וטען שהיא סיבכה ללא צורך את המוסד{{הערה|{{מעריב||ראש־ממשלת נורווגיה תקף בחריפות התנהגות התביעה במשפט לילהאמר|1974/01/23|00108}}}}. הוא גם הצהיר שהפרשה לא תפגע ב[[יחסי ישראל-נורווגיהישראל–נורווגיה]]{{הערה|{{דבר||ר"מ נורווגיה: היחסים עם ישראל לא יושפעו|1974/02/03|00100}}}}.
 
בספטמבר 1975, לאחר המשך ירידתה של מפלגת העבודה שהתבטאה בבחירות המקומיות בנורווגיה, הודיע בראטלי על כוונתו להתפטר בינואר 1976, כדי להעביר את ההנהגה לדור הצעיר של המפלגה{{הערה|{{דבר||טריגווה בראטלי יפרוש בינואר|1975/09/26|00310}}}}. בינואר 1976 העביר את ראשות הממשלה לידי [[אודוור נורדלי]]{{הערה|{{דבר|ש. שלמה|ראש ממשלה חדש בנורווגיה|1976/01/11|01200}}}}.