סיאנוס – הבדלי גרסאות

 

== תולדות חייו ==

 

עם עלייתו של טיבריוס לכס הקיסרות בשנת 14 הוא מינה את סיאנוס, יחד עם אביו לוקיוס ססיוס סטראבו, למפקד המשמר הפרטוריאני וכשאביו נפטר הוא הפך למפקדו היחיד של המשמר. כשפרץ מרד של ה[[לגיון|לגיונות]] המוצבים ב[[פאנוניה]] עם עלייתו של טיבריוס לשלטון, סיאנוס התלווה אל [[דרוסוס יוליוס קיסר]] בן הקיסר וסייע לו בדיכוי המרד.

קיימת מחלוקת בין החוקרים בנושא מפלתו של סיאנוס. רוב המקורות העתיקים סבורים שהוא בנה את כוחו הפוליטי ברומא מתוך שאיפה לרשת את טיבריוס ובסופו של דבר אף רקח מזימה לרצח הקיסר ולהשתלטות על המדינה. כשנודע הדבר לטיבריוס הוא פעל במהרה וחיסל את סיאנוס וחבר נאמניו.

 

 

את ההשקפה הזאת דוחה ההיסטוריון [[צבי יעבץ]] בתוקף. לדעתו הסנאטורים הממורמרים לא יכלו לעשות שום דבר בנושא סיאנוס מכיוון שכבר בימיו של [[אוגוסטוס]] הסנאט איבד את כוחו והשפעתו הפוליטית שעברה לידי הקיסר ו[[הצבא הרומי|הצבא]]. הוא סבור שסיאנוס היה חסר כוח פוליטי עצמאי וכל פעולותיו היו כמשרת נאמן של אדונו טיבריוס. לשיטתו של יעבץ, מפלתו של סיאנוס באה מכיוון שעבר את הקווים בבקשתו את הסמכות הטריבונית, דבר שאדם שמרני כטיבריוס לא היה מוכן לתת לו. עובדה זו הגבירה את חשדנותו של טיבריוס שהורה על חיסולו.{{הערה|1=צבי יעבץ, '''טיבריוס וקליגולה - מהעמדת פנים לטירוף''', עמ' 78-93}}