אלברט שפר – הבדלי גרסאות

שפר נולד ב[[מנהיים]] שב[[הדוכסות הגדולה של באדן|באדן]], [[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]], למשפחה מן [[המעמד הבינוני]]. אביו וסבו היו [[אדריכל]]ים, והוא המשיך בעקבותיהם. הוא נרשם לללימודי [[אדריכלות]] במסגרת [[המכון הטכנולוגי של [[קארלסרוהה]]. בחירתו באוניברסיטה זו דווקא, - ולא במוסדותבמוסד יוקרתייםיוקרתי יותר, נבעה מהתרוששות משפחתו ב[[היפר-אינפלציה]] של [[1923]]. כשהשתפר המצב הכלכלי עבר שפר ב-[[1924]] תחילה אל [[האוניברסיטה הטכנית של מינכן]], וב-[[1925]] עבר שוב אל [[האוניברסיטה הטכנית של ברלין]]. שם הוא נפגש עם האדריכל [[היינריך טסאנוב]], שליווה אותו כ[[מנטור|מורה דרך]] ואב רוחני בתחילת דרכו. לאחר סיום הבחינות ב-[[1927]] נתקבל לעבוד בתור [[עוזר הוראה]] לטסאנוב.

עבודתו המשמעותית הראשונה במסגרתעבור המפלגה הנאצית הייתה ב-[[1932]], כש[[קרל האנקה]], בכיר במטה המפלגה בברלין (שהיה ידידו של שפר והסתייע בשירותיו כאדריכל לשיפוץ הווילה הפרטית שלו בברלין) הזמינו לשפץ את המטה האזורי של המפלגה ב[[ברלין]]. בהמשך הוטל על שפר לשפץ גם את משרד ה[[תעמולה]], בראשו עמד [[יוזף גבלס]]. גבלס התרשם מיכולתו של האדריכל הצעיר והמליץ עליו בפני היטלר, שעד אז העסיק את האדריכל [[פאול טרוסט|פאול לודוויג טרוסט]] בשיפוץ לשכת ה[[קנצלר גרמניה|קנצלר]] ב[[ברלין]]; בהמשך שפר התבקש לסייע לטרוסט בעבודה זו. תרומתו החשובה של שפר לפרויקט הייתה הוספת מרפסת, ממנה יכול היה היטלר לעמוד ולנופף להמונים. היטלר, שראה את עצמו כאמן ומעין אדריכל, וסבר כי ייעודו האמיתי היה באמנות, חיבב את האדריכל הצעיר שגייס. שפר הפך לחבר בחוג הקרוב של היטלר והידידות בין השניים התחזקה, עד שלימים נהג לומר "אם היה להיטלר חבר, אני הוא האיש".