האומנם – הבדלי גרסאות

נוספו 473 בתים ,  לפני שנתיים
←‏יצוגי השיר בתרבות: הוספת הטענה המרכזית מהמאמר שהופיע בתרבות וספרות הארץ
מ (אבג|אבג ⭠ אבג (באמצעות WP:JWB))
(←‏יצוגי השיר בתרבות: הוספת הטענה המרכזית מהמאמר שהופיע בתרבות וספרות הארץ)
השיר התפרסם כאשר ברקע הידיעות על התקדמות כוחות צבא [[גרמניה הנאצית]] בחזיתות באירופה וב[[צפון אפריקה]], והמערכות הכבדות שניהלו כנגדה [[בעלות הברית]]. על אף משמעותו האוניברסלית-אישית של השיר, היו כאלה שביקשו לפרשו כביטוי ל[[תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה|תחושת]] [[היישוב]] לנוכח הידיעות הקשות הראשונות שהגיעו על היקף [[השואה]] באירופה. כחלק מתגובת היישוב לשואה, הוחלט להוציא לאור קובץ ספרותי אשר ינחם ויעודד את המתגייסים ל[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]] הלוחם ב[[נאצים]]. הקובץ נקרא '''בסער''', על שם התקופה הסוערת, והוקדש בתת-כותרו "לחייל ולחיילת העברים מאת סופרי ארץ-ישראל".
 
השיר נקשר בזמנו ללוחמת [[גטאות בשואה|הגטו]] והפרטיזנית [[רוז'קה קורצ'אק]], על אף שבראשונה נכתב ופורסם לפני שפגשה המשוררת בה.{{הערה|ראו: שרון גבע, "את תלכי בשדה", [http://sharon-geva.blogspot.co.il/2013/03/blog-post_3.html אל מדף ספרי ההיסטוריה: בלוג פמיניסטי], 5.3.2013}} המילים [[סליחה]] וחסד, יכלו להתפרש באותו זמן כביטוי לזיקה אל אירועי המלחמה העולמית ו[[השואה]]. הן מבטאות את התקווה ליכולת לבנות חיים חדשים של צמיחה, נועם ורוגע למרות זיכרון מוראות המלחמה. לטענת [[ליאור טל]] שדה השיר הושפע עמוקות מהמכתבים שכתבה רוזה לוקסמבורג בבית הכלא ושגולדברג תרגמה בסמוך לכתיבת השיר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.8838128|כותרת=כשרוזה האדומה ולאה גולדברג יצאו לטייל בשדה|אתר=Haaretz הארץ|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-08-04}}</ref>
 
מאז הולחן זכה השיר לפופולריות עצומה ב[[ישראל]]. השיר מבוצע ומנוגן בכלי התקשורת בהקשרים של אירועים או תקופות בשנה, הקשורים לבקשת סליחה או הזדקקות לחסד וחמלה בין בני אדם.
193

עריכות