ג'ים פרייס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ניו יורק טיימס ==> הניו יורק טיימס
שורה 23:
ב[[דראפט ה-NBA{{כ}} 1972]] נבחר פרייס בבחירה ב-16, על ידי [[לוס אנג'לס לייקרס]].{{הערה|[https://www.basketball-reference.com/draft/NBA_1972.html רשימת הנבחרים בדראפט 1972], באתר basketball-reference.com}} בעונת ה[[רוקי (ספורט)|רוקי]] שלו שימש כשחקן ספסל, והעפיל עם הלייקרס לגמר ה-NBA בו הפסידו מול [[ניו יורק ניקס]] בתוצאה 1–4. בעונה העוקבת ביסס את מעמדו כשחקן חמישייה קבוע, קלע 15.4 נקודות בממוצע למשחק, ונבחר ל[[חמישיית ההגנה של העונה ב-NBA|חמישיית ההגנה השנייה של העונה]].
 
בנובמבר 1974, לאחר מעט יותר משנתיים בלוס אנג'לס, הועבר בטרייד ל[[מילווקי באקס]] בתמורה ל[[רכז]] [[לוציוס אלן]].{{הערה|[https://www.nytimes.com/1974/11/10/archives/bucks-trade-allen-get-jim-price-tour-earnings.html מילווקי מצרפת את פרייס בתמורה לאלן], באתר [[ניוהניו יורק טיימס]], 10 בנובמבר 1974}} במשחקו החמישי עם הבאקס, ב-19 בנובמבר 1974, קלע שיא קריירה של 43 נקודות מול [[פיניקס סאנס]].{{הערה|[https://www.basketball-reference.com/boxscores/197411190MIL.html סטטיסטיקות המשחק בין מילווקי לפיניקס], באתר basketball-reference.com}} בהמשך אותה עונה, במהלכה רשם ממוצעים של 16.1 נקודות ו-5.6 אסיסטים למשחק, נבחר להשתתף ב[[משחק האולסטאר של ה-NBA|משחק האולסטאר]] בפעם היחידה בקריירה, לצד חבריו לקבוצה [[כרים עבדול-ג'באר]] ו[[בוב דאנדרידג']].
 
בתחילת עונת {{בספורט|NBA|1976|1977}} הועבר בטרייד ל[[באפלו ברייבס]], וכחודש לאחר מכן היה מעורב בטרייד נוסף ל[[דנוור נאגטס]], במדיה שיחק במשך כעונה וחצי. בפברואר 1978 נשלח ל[[דטרויט פיסטונס]] תמורת [[רלף סימפסון]], ובעונתו האחרונה בקריירה, {{בספורט|NBA|1978|1979}}, חזר לשחק עבור הלייקרס. באוגוסט 1979 שוחרר מהקבוצה ופרש ממשחק, בגיל 29 בלבד.