תיבת נח – הבדלי גרסאות

[[מעשייה|מעשיות-עם]] על תיבת נח, בנייתה והווי החיים בה נפוצות בפולקלור של עמים רבים, בעיקר [[פינים]] ועמים [[סלאבים]] שונים, אבל גם מרבית שאר עמי אירופה, וכן יהודים, ערבים, טורקים, פרסים, צוענים, ארמנים ועוד. ב[[סיווג ארנה-תומפסון]] הן מסווגות כטיפוס מעשייה מס' 835825 "השטן ואשת נח", שתועד ונחקר על-ידי מספר פולקלוריסטים. אופייני לסיפורים אלו נסיונו של ה[[שטן]] לחבל בתיבה, לפעמים על-ידי פיתוי אשת נח, ושכנועה לתת לנח [[משקה משכר]], שבגרסאות מקומיות שונות מוצג כמקורם של ה[[ברנדי]], ה[[קוואס]], ה[[ראקי]], ה[[וודקה]], ה[[יין]] או ה[[בירה]]. תכופות מסופר כי נאסר על חיה כלשהי לעלות לתיבה, למשל ה[[חד-קרן]] או ה[[גריפין]], ובשל כך נכחדה. השטן מסתנן לתיבה בהסתר וקודח בה חור המאיים להטביעה, אך נסתם על ידי אחת החיות, תכופות הנחש, המקבל בתמורה תכונה מסויימת כגון ה[[ארס]] שלו. הסיפורים תכופות מסבירים את מקורן של תכונות נוספות המיוחסות לבעלי חיים שונים, למשל האיבה בין הכלב והחתול.{{הערה| Utley, Francis Lee. "The Devil in the Ark (AaTh 825)." The Flood Myth (1988): 337.‏}}