יהדות מרוקו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
NewKnowNow (שיחה | תרומות)
כפי שכתבתי בעריכה קודמת, הקביעה כי רוב הילדים היהודים במרוקו למדו בבתי ספר של "אליאנס" לפני מלחמת העולם השנייה אינה נכונה.
NewKnowNow (שיחה | תרומות)
הוספת פרטים על רשת החינוך של "כל ישראל חברים" במרוקו.
שורה 148:
 
===== חינוך =====
בקרב הקהילה היהודית במרוקו, התקיימו מערכת חינוך חילונית ומערכת חינוך דתית. החינוך החילוני כלל את מערכת החינוך של [[כל ישראל חברים]] (כי"ח) - ארגון חינוכי שנוצרפילנתרופי כדישהוקם על ידי יהודים צרפתים ב-1860 וששם לו למטרה לסייע מבחינה חינוכית ליהודי צפון אפריקה וארצות האסלאם. מערכת החינוך של כי"ח ביקשה לאפשר לתלמידים יהודים להשתלב בתוך סביבת חייהם, תוך הקניית השכלה אוניברסלית וחינוך למסורת היהודית.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.kiah.org.il/he/|הכותב=|כותרת=כל ישראל חברים|אתר=|תאריך=}}}} במרוקו, הקימה כי"ח בתי ספר ברוח מודרנית ובאמצעותם קיוו להשיג [[אמנציפציה]] בנוסח [[מערב אירופה|מערב-אירופאי]] ליהודי מרוקו. בבית הספר למדו התלמידים שפות זרות וקיבלו [[הכשרה מקצועית]] והשכלה כללית. הכיוון החינוכי לא היה יהודי ולא [[ציונות|ציוני]], אלא יותר תרבותי, מודרני. הכיתות היו פתוחות לבני כל הדתות. ניתן לראות בדיווחים השנתיים של כי"ח כי בשנת 1873 למדו בבית הספר כשלושה [[ספרדים (עם)|ספרדים]]. שנה לאחר מכן, למדו בבית הספר כשני [[נצרות|נוצרים]]. בשנת 1881 למדו בבית הספר כשישה נוצרים וכשני מוסלמים. עם השנים, מספרי התלמידים המוסלמים והנוצרים גדלו אך לעומת מאות, התלמידים היהודים ועם הזמן אלפי התלמידים היהודיים, שלמדו בבית הספר - שיעור התלמידים ה"זרים" נחשב מזערי, ובעיקר מספר התלמידים המוסלמים (דבר שניתן להסביר על רקע כך שמספר המוסלמים ששלחו ילדיהם לבית הספר היה זעום בפני עצמו באותה עת).{{הערה|שם=הערה מספר 20170607043659:0}}
 
בתי הספר שהשתייכו למערכת החינוך החילונית שכרו מורים ל[[לימודי קודש]], אך הקצו לנושא זה שעות לימוד מועטות ביחס לאלה שהוקצו ללימודים כלליים, ולא בכל בתי הספר הייתה הקפדה על קיום שיעורים אלה.{{הערה|שם=הערה מספר 20170607043659:0}}
שורה 437:
|align=right|סך הכל||58,300||2,107,000
|}
לקראת סוף [[המאה ה-19]] ותחילת [[המאה ה-20]] חל שינוי ניכר במערכת החינוך היהודית במרוקו עם כניסת רשת בתי הספר [[כל ישראל חברים]] - בתי ספר אלה לימדו בשפה הצרפתית מקצועות כגון מתמטיקה, מדעים וספרות לצד מקצועות יהודיים כגון עברית, והיסטוריה יהודית, ובכך התחרו בחינוך המסורתי שניתן בבתי הכנסת. מספר התלמידים בבתיבתי הספר השייכים לרשת של כי"ח במרוקו היה גבוהגדל מ-2514 בתי ספר ב-1912 ל-85 בתי ספר (רובם בתי ספר יסודיים) ב-1955,000 בשנותאז ההגיע מספר התלמידים בבתי הספר של כי"ח במרוקו ל-5028,143 ובנוסףתלמידים. בנוסף, פעלו בקרב יהודי מרוקו בתי ספר קהילתיים מקומיים, רשת בתי ספר ממשלתית צרפתית, ורשת בתי ספר בשם "[[אוצר התורה]]" שהופעלה על ידי יהודים-ספרדים מארצות הברית. חלק מבוגרי בתי הספר של כי"ח המשיכו את לימודיהם התיכוניים בלימודים אקדמיים במיטב האוניברסיטאות של [[צרפת]]. בנוסף פעלו ב[[מרוקו]] בתי ספר מטעם [[אורט עולמי|רשת אורט]] שהעניקו הכשרות מקצועיות מתקדמות. כדי להכשיר מורים לכלל מוסדות ההשכלה היהודיים במרוקו פעל מוסד גדול בשם "בית המדרש למורים" (Ecole Normale Hebraique').
 
כניסת בתי הספר של [[כל ישראל חברים]] ל[[מרוקו]] לוותה בביקורת מצד מספר רבנים וגורמים מסורתיים, שלא ראו בעין יפה את האופי הצרפתי-חילוני של בתי הספר וטענו שלא מספיק שעות מוקדשות לחינוך יהודי. עם זאת, מירב הרבנים במרוקו גילו פתיחות כלפי הארגון ותמכו בשילוב בין מערכת חינוך מודרנית ל[[לימוד תורה]]. כך למשל רבי [[רפאל ברוך טולדנו]] מ[[מקנס]] שהקים ישיבות בעיר וחיבר מספר חיבורים חשובים, שלח את נכדיו לבית הספר של [[כי"ח]] מתוך שאיפה שהם יזכו להשכלה חילונית לצד השכלתם הדתית. רבי [[יצחק בן וואליד]] באמצע המאה ה-19 פסק בעד שליחת ילדים לבית הספר של כי"ח ב[[תטואן]], שהיה הראשון מסוגו במרוקו, ושלח את ילדיו שלו אליהם. ה[[משורר]] רבי [[דוד אלקיים]] חיבר שירים ומאמרים לעיתונות בזכות רכישת השכלה כללית. רבי [[רפאל אנקווה]] היה תומך נלהב של חינוך מודרני והקים קרן תרומות ייעודית עבור בית הספר המקצועי של כי"ח ב[[סלא]].{{הערה|1=Eliezer Bashan and Michael M. Laskier, [http://books.google.co.il/books?id=bW7aNxCGDKQC&pg=PA473&dq=eliezer+bashan&source=gbs_toc_r&cad=4#v=onepage&q=eliezer%20bashan&f=false "Morocco"], in: ''The Jews of the Middle East and North Africa in Modern Times'', Columbia University Press, 2003, p. 490|שמאל=כן}}