דמיון מודרך – הבדלי גרסאות

 

דמיון מודרך משמש לטיפול במצבים כרוניים שונים, בהם [[כאב ראש|כאבי ראש]], [[דחק]], [[לחץ דם גבוה]] ו[[חרדה]].

 

לרוב, כאשר טכניקה זו משמשת לטיפול, המטופל יחזה את עצמו כבריא, חזק וחופשי מהבעיה הבריאותית או הפסיכולוגית ממנה הוא סובל. כדי שההשפעה של הדמיון המודרך תהיה חזקה ככל האפשר, יערב המנחה את מירב ה[[חוש]]ים בתהליך, וינחה את המטופל לדמות מראות ב[[צבע]]ים עזים, לשמוע [[קול]]ות, להרגיש את תחושות הגוף – כולל [[טעם]] ו[[ריח]] – ואף לחוות את ה[[רגש]]ות בצורה עזה ככל האפשר. ההנחיה תחל לרוב בהרגעה ובהרפיה, לאחריהן יהיה שלב של תנועה אל עבר החוויה המסייעת ניתוק מן המציאות אל עבר העולם הפנימי של המטופל כדי לאפשר את עיקר התהליך. חלק זה יכול לכלול מסרים של המטפל, גירוי של הדמיון, או שחרור רגשות. בסיום יתבצע לעיתים קישור בין עולם הדמיון לעולם המציאות, ולבסוף תהליך של יציאה הדרגתית מההרפיה.