טים נחום גידל – הבדלי גרסאות

מ
חווית ⟸ חוויית (באמצעות WP:JWB)
מ (לסרוגין ⇽ לסירוגין (באמצעות WP:JWB))
מ (חווית ⟸ חוויית (באמצעות WP:JWB))
גידל אהב חיי נדודים וביקר בכל יבשות העולם. אהבתו זו והתעניינותו ההומניסטית בתרבויות ובחברות הובילה, בשיתוף רעייתו סוניה גידל, ליצירת סדרה מצליחה של [[ספר ילדים|ספרי ילדים]] שכל אחד התמקד בארץ אחרת ונקרא הכפר שלי ב... (My Village in) הודו, תאילנד, יוון, גאנה, טנזניה, צרפת, אוסטריה וישראל.
 
גידל הקדיש גם תשומת לב למאורעות החברתיים והמדיניים, למאבקים ולתמורות החברתיות של זמנו. הוא צילם הפגנות, אספות, מהומות ועימותים, ביניהם [[הסכסוך היהודי-ערבי בארץ-ישראל]] ו[[אספת הקונגרס הכלל-הודי]] בראשות [[מוהנדס קרמצ'נד גנדי|מהטמה גנדי]]. גידל, [[אוטודידקט]] ודעתן, העדיף לתת לתמונות לדבר בעד עצמן וסירב להפכן לכלי שרת בידי מדינאים, והשאיר את הצילום לחוויתולחווייתו האישית של הצופה והמתבונן. לימודי ההיסטוריה תרמו להעמקת מודעותו והבנתו למצבים המצולמים. מבטו כהיסטוריון ניכר היטב גם בשורה ארוכה של ספרים שכתב, ספרי הגות ומחקר בצילום וספרים על ארץ ישראל.
 
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] היה טים גידל חייל ב[[הבריגדה היהודית|בריגדה]] וצלם עיתונות ראשי של הארמייה הבריטית השמינית. צילומיו פורסמו בכתב העת הצבאי Parade. הוא סיקר בכתבות מצולמות (Reportage) את [[הצבא הבריטי]] בצפון אפריקה ובבורמה ואף נפצע באי היווני [[סאמוס]]. לאחר תום המלחמה צילומיו וכתבותיו הופיעו בעיתונים רבים ביניהם [[Picture Post]], וכן [[לייף]] להם היה יועץ מערכת.
41,762

עריכות