קלף (יהדות) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כפית אלסטית (שיחה | תרומות) (יהדות) מייתר זאת |
מ הוספת קישור לעת לעשות לה' הפרו תורתך |
||
שורה 26:
לדעת [[פירקוי בן באבוי]] הסיבה לכך החלה בתקופת [[האימפריה הרומית]] שאסרו על היהודים שימוש בכתבי הקודש, ובכך נשכח צורת העיבוד המובאת בתלמוד, לאחר [[מוחמד#התפשטות האסלאם|התפשטות האסלאם]] השתמשו הסופרים בקלפים שקנו מהערבים, שהיו מעובדים רק במלח וסיד, {{ציטוט|ובכל ספרים ראשונים הישנים שמימות משה ועד עכשיו לא נהגו לכתוב בריק זה אלא משנים מועטים מפני שמנהג שמד הוא שגזר אדום הרשעה שמד על ארץ ישראל שלא יקראו בתורה וגנזו כל ספרי תורה מפני שהיו שורפין אותן וכשבאו ישמעלים לא היו להם ספרי תורה ולא להם סופרים שיש בידם הלכה למעשה כיצד מעבדים את העורות ובאיזה צד כותבין ספרי תורה, והיו לוקחין 'ריק' מן הגויים שעשו לכתוב בהם עבודה זרה, והיו כותבים ספרי תורה ומחזורין מפני שהוקל עליהם בדמו ובכתבו|מקור=פרקוי בן באבוי, גנזי שכטר עמוד 560}}
[[רב שרירא גאון]] הביא את דעת [[רב משה גאון]] שהתיר סוג עיבוד זה, ואף ציין שרוב הציבור סומכים על היתר זה מפני "שאין מי שיודעים לעשות אותו גויל כתקנו" ו"[[עת לעשות לה' הפרו תורתך]]". דברי רב משה גאון הובאו בעוד מקומות בספרות הגאונים. לדעת הרבה גאונים{{הערה|מהם [[רב האיי גאון]] (אוצר הגאונים מסכת גיטין עמוד 92), תשובת הגאונים הרכבי סימן סג.}} והרמב"ם{{הערה|ראו תשובת הרמב"ם סימן קס"ב ורס"ו (מהדורת בלאו)}} עיבוד זה הוא פסול.
[[רבינו תם]]{{הערה|תוספות על {{בבלי|גיטין|יא|א}} ובהרחבה בספר מחזור ויטרי}}, התיר לכתחילה לכתוב בסוג עיבוד זה שלדבריו עדיף על העיבוד שנעשה בעפצים, כמו כן לדבריו אין חובה לעבד בעפצים דווקא. הוא מסתמך על דברי התלמוד ב[[מסכת מנחות]]{{הערה|{{בבלי|מנחות|לא|ב}}}} שאין צורך דווקא בעיבוד עפצים. {{ציטוטון|ונראה לי שהעור המעובד בעיבוד טוב כגון שלנו שהוא טוב ממלח וקמח ועפצים שהוא כשר ואין צריך עיפוץ...מכאן סמכתי להכשיר עיבוד שלנו וראייתי מהקומץ רבה}}, מקור נוסף מוצא ר"ת מדברי התלמוד במסכת גיטין{{הערה|{{בבלי|גיטין|יא|א}}}} שהעיבוד בעפצים גורם לקושי במחיקה, ולדברי ר"ת גם עיבוד בסיד גורם לקושי זה ולכן הוא מותר.
| |||