מחלקת הל"ה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 263:
 
===הוויכוח על פרשת הל"ה===
ב-[[21 בינואר]] [[1983]] פרסם ההיסטוריון [[אורי מילשטיין]] בעיתון [[דבר (עיתון)|דבר]] מאמר שכותרתו "הל"ה: הכנות כושלות, מסלול מוטעה וגבורה טראגית".{{הערה|1={{דבר||הל"ה: הכנות כושלות, מסלול מוטעה וגבורה טראגית|1983/01/21|01900}}}} במאמר זה מתח ביקורת חריפה על תכנון מסע הל"ה, על עצם הנחיצות בשליחת הלוחמים, על בחירת המסלול שבו הלכו, ועוד. בשבועות הבאים התפרסמו החלקים הבאים של המאמר.{{הערה|1={{דבר||בכל מחיר: האם הל"ה נפלו לשווא?|1983/01/28|01901}}; {{דבר||הקרב: בדידותם של ההולכים למות|1983/02/04|01900}}}} מאמרים אלה עוררו תגובות רבות, ובהן תגובתם של [[ישראל עמיר]], שהיה באותה תקופה מפקד [[חטיבת עציוני]],{{הערה|1={{דבר||האמת על מסע הל"ה|1983/02/11|02101}}}} ושל [[צבי זמיר]], שהיה מפקד הגדוד השישי של הפלמ"ח בזמן קרב הל"ה.{{הערה|1={{דבר|צבי זמיר|מסע הל"ה: בלי חכמה שלאחר מעשה|1983/7/22|ugUEaW49tUfUEMYQLCF0klFcMyG%2BEAY%2FPvD%2FLOxR9aEG2pxOJ23DEt61SSIn4XGGYw%3D%3D|02000}}}}
 
להלן השאלות העיקריות שסביבן נסב הוויכוח.
שורה 298:
במלחמת ששת הימים, בשנת 1967, חזרה ישראל לשלוט גם בגוש עציון. [[כפר עציון]] הוקם מחדש, ולאחריו יישובים נוספים. בינואר [[1970]] נחנך כביש הל"ה, [[כביש 367]], מ[[עמק האלה]] אל גוש עציון, המקביל למסלול שאותו לא הצליחה להשלים מחלקת הל"ה. מול גבעת הקרב, על כביש 367 וליד מחסום הל"ה, נמצאת נקודת תצפית ובה לוח הסבר ועמדת הסבר קולי, "מסבירן".{{הערה|[http://www.masbiran.com/%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%91 מסבירן גבעת הקרב], באתר [http://www.masbiran.com/ מסבירן].}}
 
[[אוריאל אופק]], שלחם בגוש עציון ונפל בשבי הירדני, מציין כי על סיפור מחלקת הל"ה נכתבו יצירות רבות יותר מכל פרשה אחרת במלחמת העצמאות, למעט סיפורה של ירושלים באותה מלחמה.{{הערה|אוריאל אופק: "גוש עציון בראי ספרותנו", בתוך: ד"ר [[מרדכי נאור]] (עורך): '''גוש עציון מראשיתו עד תש"ח''', עמ' 193–198.}} בין היצירות הללו יש למנות את השיר [[הנה מוטלות גופותינו]], של [[חיים גורי]], שהוזכר לעיל, ויצירות רבות נוספות: ה[[בלדה|בלדות]] "בלדה על ל"ה" מאת שאול רז{{הערה|1={{הצופה|שאול ר.|באלאדה על ל"ה|1948/2/17|9TSJp%2BEc0OfC5jb1yF6ncTeKrMAY64q9Jh8PE1CD5gFeCXXL7mRwyqstHT1AOKaMYw%3D%3D&00309}}}} ו"בלדה על שלושים וחמישה", מאת [[אלכסנדר פן]];{{הערה|1={{על המשמר|אלכסנדר פן|בלדה על שלושים וחמשה|1950/01/20|00502}}}} ה[[פואמה]] "חמישה ושלושים", מאת [[אהרן ראובני]];{{הערה|[http://israelidocuments.blogspot.co.il/2014/01/66.html הפואמה "חמישה ושלושים"] בבלוג של [[ארכיון המדינה]].}} השירים "אגדת הל"ה", מאת [[דוד כהן (איש חינוך)|דוד כהן]] ושיר נוסף באותו שם, "אגדת הל"ה", שנכתב על ידי [[יורם טהרלב]], הולחן על ידי [[יוסף הדר]] ובוצע במקור על ידי [[צמד העמרנים]].{{הערה|1=[http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=1570&wrkid=4801 מילות השיר] באתר [[שירונט]].}} שירים נוספים נכתבו על ידי [[יצחק שלו]], [[מרדכי ברתנא]] (ב. מרדכי), ו[[אנדה עמיר-פינקרפלד]]. גם ב[[פרוזה]] נכתבו כמה וכמה יצירות ספרותיות העוסקות בל"ה, ובהן יצירות מאת [[יעקב אבן חן]], [[ברוך אורן]], ו[[יוסף ויץ]]. [[שמעון קושניר]], אביו של טוביה שהיה אחד מנופלי הל"ה, תיאר את קורות יומם האחרון של הל"ה בספרו "האיריסים עודם פורחים",{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=שמעון קושניר|שם=האיריסים עודם פורחים|מו"ל=[[הוצאת עם עובד]]|מקום הוצאה=תל אביב|שנת הוצאה=תש"ל, 1970}}.}} ו[[מתי מגד]] כתב את ה[[רומן]] "יומו האחרון של דני", שגם הוא מנסה לשחזר בדרך דמיונית וריאלית גם יחד את מסעם האחרון של הל"ה.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=מתי מגד|שם=יומו האחרון של דני|מו"ל=הוצאת עם עובד|מקום הוצאה=תל אביב|שנת הוצאה=תשכ"ח}}.}}
 
כיום (2015) מתקיימות צעדות במסלול הליכתם של הל"ה. בצעדות משתתפים צעירים רבים, תלמידי [[מכינה קדם-צבאית|מכינות קדם צבאיות]], חיילי צה"ל וחניכי [[תנועות נוער וארגוני נוער בישראל|תנועות נוער]]. הפעילויות מאורגנות במסגרות שונות, בין השאר על ידי [[בית ספר שדה כפר עציון]], מחלקת התיירות של [[מועצה אזורית גוש עציון|המועצה האזורית גוש עציון]], מחלקת [[של"ח]] באגף חינוך וחברה ב[[משרד החינוך]], האגף הביטחוני-חברתי ב[[משרד הביטחון]], תנועות הנוער השונות, ועד משפחות הל"ה, "חוות משואות" ב[[משואות יצחק (גוש עציון)|משואות יצחק]], [[קצין חינוך ראשי]], נוער יהודי מחוץ לישראל ועוד.