סולם ריכטר – הבדלי גרסאות

לצורך המחשה, ניתן להסביר בצורה איכותנית משהו את שיטת המדידה, בעזרת ה[[איור]] שמשמאל. ה[[סקאלה]] השמאלית באיור מסמנת את הפרשי הזמנים בין הגעת גלי ה-P לתחנה הסייסמוגרפית, להגעת גלי ה- S לתחנה. המשמעות של הפרש זמנים זה היא כאמור מרחק התחנה ממוקד הרעידה. על כן לאורך הסקאלה הזו יש גם את סימון הפרשי הזמנים, וגם את משמעות המרחק של כל הפרש. הסקאלה הימנית היא גודל המשרעת המקסימלית (במילימטרים) של הסייסמוגרמה שנקלטה בתחנה (גודל המשרעת מבטא את כמות האנרגיה שהשתחררה במוקד כפונקציה של המרחק ממנו). הסייסמוגרמה בראש האיור מציגה גודל מקסימלי של 23 מ"מ והפרש זמנים בין הגעת גלי P לגלי S של 24 שניות. נסמן על הסקאלה הימנית את הערך של 23 מ"מ, ועל הסקאלה השמאלית את הערך של 24 שניות ונחבר את שתיהן ב-ישר. הנקודה בה יחתוך הישר את הסקאלה שקבע ריכטר (במרכז האיור) יהיה הגודל בסולם ריכטר, ובמקרה שלנו, 5 בסולם ריכטר. בכל תחנה בכדור הארץ שתקלוט את הרעידה באופן תקין, תתקבל אותה מגניטודה: זאת מכיוןמכיוון שאם התחנה קרובה למוקד, גודל המשרעת המקסימלית יהיה גדול מאד, אך הפרש הזמנים בין גלי P לגלי S יהיה קטן מאד. אם התחנה רחוקה, גודל המשרעת יהיה קטן, אך הפרש הזמנים יהיה גדול, ובכל מקרה הישר יחתוך את הסקאלה של ריכטר באותה נקודה<ref name=":0" />.