המסע הארוך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזרתי-בוט (שיחה | תרומות)
מ לא מקשרים לחודשים ''סתם'' (באמצעות WP:JWB)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1ניסיו\2\3
שורה 4:
'''המצעד הארוך''' הוא מצעד נסיגה של כ-10,000 [[קילומטר]], שארך כשנה, שערכו ה[[קומוניסטים]] ה[[סין (אזור)|סינים]] בראשותו של [[מאו דזה-דונג]] בשנת [[1934]]. המצעד ההרואי הפך להיות אחד המיתוסים המכוננים של המפלגה הקומוניסטית הסינית, והיה שלב חשוב בעלייתה לשלטון בסין.
 
באוקטובר [[1934]] החלה המתקפה החמישית, שביצעו כוחותיו של [[צ'יאנג קאי שק]], מנהיג הרפובליקה הסינית, נגד ה[[סובייט]] המרכזי, שהקימו הקומוניסטים במחוז [[ג'יאנגשי]], בדרום סין. לאחר שורה של נסיונותניסיונות כושלים לחסל את המאחז הקומוניסטי, גייס צ'יאנג, שנעזר במומחים צבאיים גרמנים, כ-700,000 [[חיילים]] לצורך חיסולו הסופי, מולם ניצבו כ-150,000 חיילים קומוניסטים בלבד. הוא הקים טבעת מצור סביב הבסיס הקומוניסטי, וכיווץ אותה בהדרגה, תוך שהוא גורם אבדות כבדות לכוחות הקומוניסטים. כדי להינצל מהשמדה, החליטה ההנהגה הקומוניסטית לנטוש את הבסיסים שהקימה בדרום סין, ולצאת למסע צפונה, שכונה לימים בשם "המסע הארוך", במטרה ליצור בסיס בטוח חדש בשליטה קומוניסטית בצפון סין. במסגרת הפריצה החוצה מטבעת הכיתור של כוחות ה[[גואומינדנג]], פוצל הכוח הקומוניסטי לחמישה טורי מסע. 86,000 לוחמים, ובנוסף 11,000 חיילי תחזוקה ושלישות ואלפי אזרחים, פרצו את טבעת הכיתור הלאומנית, והחלו במצעד מג'יאנגשי לכיוון דרום מערב. תחילה נתקלו בקשיים בחציית [[נהר שיאנג]], עת כוחותיו של צ'יאנג מתקיפים את הצועדים. בינואר 1935, עם בוא החורף הגיעו הכוחות ל[[דזוניי|דְזוּניִי]], לאחר שאיבדו כ-5,000 לוחמים וכן את כל האזרחים הסבלים, והם עדיין נדרשו לעבור חמישה קווי הגנה של ה[[קוומינטנג]] בהמשך הדרך. תחת תנאים אלו התקיימה בדְזונְיִ ועידה של הנהגת המפלגה הקומוניסטית, במסגרתה הוחלט על שינוי חד באסטרטגיה של כיבוש השלטון בסין על ידי [[המפלגה הקומוניסטית של סין|המפלגה]], ועל הדחת ההנהגה הנוכחית שלה. כתוצאה מהוועידה הפך מאו דזה-דונג למנהיג בפועל של המפלגה הקומוניסטית הסינית, אף על פי שלא נבחר רשמית כמזכיר המפלגה. בדזוניי גם החלו לראשונה בקיעים בין הקומוניסטים הרוסים לאלו הסינים - מאו ואנשיו הבינו, כי מה שטוב ל[[רוסיה]] לאו דווקא מתאים ל[[סין (אזור)|סין]].
 
ב[[דזוניי]] החליט מאו שהצועדים יעשו את דרכם [[צפון|צפונה]], כדי להתחבר לכוח הקומוניסטי ששכן בצפון [[סצ'ואן]]. עם זאת, בדרכם היה עליהם לחצות את נהר ה[[יאנגצה]], שם חיכו חייליו של צ'יאנג. מאו בחר לצלוח את הנהר באזור מסוכן עם מעבורות בלבד, והצליח, היות שכוחותיו של צ'יאנג כלל לא האמינו שניתן לחצות שם. לאחר מכן, קרבו הקומוניסטים לשפך נהר דאדו. ללאומנים חברו גם כוחות עצמאיים מקומיים שלחמו אף הם בכוחות הקומוניסטיים. בנוסף, התגלה מערב [[סצ'ואן]] כאזור הררי וקשה למסע, בו הטבע היה אויב גדול לא פחות. הכוחות הנסוגים נאלצו להלחם באיתני טבע, בכוחות צבא מקומיים ואף בשבטים מקומיים עוינים. חציית '''גשר לודינג''' באותו חלק של המסע מסמלת את הקשיים שהיו מנת חלקם של הכוחות הצועדים.