הבדלים בין גרסאות בדף "השוק הסיטונאי בתל אביב"

מ
בוט החלפות: \1, \1מיליון \2
מ
תגית: עריכת קוד מקור 2017
מ (בוט החלפות: \1, \1מיליון \2)
 
===הכשלים לבניית שוק חדש===
לאחר סגירת השוק בתל אביב בשנת [[2006]] השוק עבר למתחם ב[[צריפין]] ב'''"אופן זמני"''' עד להקמת שוק קבוע ופועל בשטח שהיקפו פחות משליש מהשטח של השוק שמתוכנן עם תנאי עבודה ירודים. המדינה התחייבה להקמת שוק חדש ומודרני בסמוך ל[[מחלף מסובים]] תוך שלוש עד חמש שנים, ממשלת ישראל לא הצליחה להוציא לפועל את החלטת הממשלה להקמת השוק. התנגדות השחקנים הגדולים שהן [[מרכול|רשתות השיווק]] אשר קיבלו רישיון כסיטונאיות, לא הסכימו להקמת השוק אשר יתחרה בצורה ישירה במרכזים הלוגיסטיים שלהן והפעילו לחצים על הממשלה לא לבנות את השוק{{הערה|{{כלכליסט|ניר טל|הוזלת הפירות והירקות נרקבת בצומת מסובים|3700079|20 אוקטובר 2016}}}} בטענה שהוא לא יכול לתת שירות לרשתות הגדולות עקב גודלו הקטן והיקף הסחורה הקטנה הנמכרת בו. כמו כן, במשך השנים הממשלה העלתה דרישות נוספות לא לצורך לבניית השוק אשר העלו את עלות בניית הפרויקט בכ-550 מליוןמיליון שקל.
 
באוקטובר [[2010]] שוב התקבלה החלטת ממשלה על הקמת השוק, שיהיה בבעלות המדינה וינוהל בידי חברה ממשלתית שתבחר בקבלן הקמה באמצעות מכרז BOT - [[בנה-הפעל-העבר]]{{הערה|{{TheMarker|עמירם כהן|השוק הסיטוני במסובים יוצא לדרך: הקמתו מוצעת למכרז BOT בהשקעה הנאמדת ב-160 מיליון שקל|1.590252|6 באוקטובר 2010}}{{ש}}{{TheMarker|אורה קורן|עלות הקמת השוק הסיטוני לפירות וירקות: 390 מיליון שקל|1.1695623|29 באפריל 2012}}}}. לצורך הקמתו נוסדה בפברואר [[2011]] החברה הממשלתית, "'''חברת שוק סיטוני לישראל בע"מ'''", שפרסמה ביוני [[2013]] מכרז להקמת השוק{{הערה|{{TheMarker|אורה קורן|שופרסל, מגה ורמי לוי לא יתמודדו במכרז להקמת השוק הסיטוני|1.2053742|24 ביוני 2013}}}}.
 
ביולי [[2013]] מונה אלכס ויסמן למנכ"ל החברה, שהבטיח שהשוק יפעל לקראת סוף [[2014]] ושקביעת המחירים של הירקות והפירות בשוק תהיה על בסיס נתונים שיוזרמו בזמן אמת לחדר בקרה ממוחשב{{הערה|{{TheMarker|אורה קורן|חברת השוק הסיטוני מציעה שיטה מקוונת למחירון פירות וירקות|1.2111577|1 בספטמבר 2013}}}}. ויסמן התפטר מתפקידו לאחר שנה, על רקע טענות לאי-סדרים ובזבוז תקציבי בחברה{{הערה|{{גלובס|משה ליכטמן|מדוע התפטר מנכ"ל השוק הסיטונאי בצומת מסובים?|1000955898|17 ביולי 2014}}}}. לאחר שלא הצליחה לקדם את הפרויקט, הודיע באפריל 2018 משרד החקלאות כי החברה תיסגר עד לסוף שנת [[2018]]{{הערה|{{דבר ראשון|עמר כהן|כלכלת שוק|122581|24 באפריל 2018}}}}. בעקבות עלות בניית הפרויקט בכ-550 מליוןמיליון שקל '''ביטלה''' המדינה את החלטתה להקמת השוק. {{הערה|{{כלכליסט|נורית קדוש|השוק הסיטונאי: הרשתות הגדולות יכולות לחגוג|3736613|24 אפריל 2018}}}}
 
במאי [[2019]] פרסם [[מבקר המדינה]] דוח על הפרויקט, בו כתב:{{ציטוטון|העובדות שנפרשו בפרק זה בדבר הטיפול בהקמת השוק הסיטוני ב-17 השנים האחרונות משקפות שורה של חולשות מקצועיות ותפקודיות בפעולת הממשלה, והתוצאה היא שמהבחינה המעשית מצב הדברים בשנת 2018 דומה למצבם ב-2001. הטיפול הממשלתי רב השנים בנושא זה התאפיין בהתנהלות אטית שגבלה לעתים בגרירת רגליים; בפעולה לא החלטית וקושי להכריע בסוגיות כלכליות ומשפטיות של הפרויקט; בהחלפת נתיבי היישום אחת לכמה שנים בשל חוסר יכולת להוציא לפועל החלטות; בחוסר יכולת להתמודד עם סירוב של רשות מקומית לפעול ליישום החלטת הממשלה, דבר שהוביל לסיכול היכולת ליישמה; בחוסר יכולת למצות את פעולותיה של חברה ממשלתית שהוקמה ליישום החלטת הממשלה, עד כדי החלטה על פירוקה וסגירתה; ובהוצאת משאבים ניכרים שרובם ירדו לטמיון}}{{הערה|{{דבר ראשון|עמר כהן|כישלון בסיטונאות|183482|6 במאי 2019}}}}.