את (מילת יחס) – הבדלי גרסאות

ואולם היו שהעדיפו שלא להשתמש במילה "את" — זאת, לטענת [[יצחק אבינרי]], בהשפעת הלועזית.{{הערה|שם=אבינרי50סוף}} המתנגד המפורסם ביותר לשימוש במילה "את" היה [[דוד בן-גוריון|דוד בן־גוריוןבן-גוריון]], [[ראש ממשלת ישראל]]. במאמר בעיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]" הסביר בן־גוריוןבן-גוריון שהמילה "את" היא רשות, נצרכת אך לעיתים נדירות להבהרת העניין, ועל כן {{ציטוטון|מוטב להשמיטה למען חסוך עבודה, דיו, נייר, ולמען מנוע מונוטוניות בלשון}}.{{הערה|שם=בןגוריון|{{דבר|[[דוד בן-גוריון|ד. ב. ג.]]|בלא את|1953/08/14|00306}}}} כחיזוק לעמדתו הביא את המסופר להלן על [[רבי עקיבא]]: {{ציטוטון|חכמינו הרגישו בדבר ור' עקיבא היה משום כך דורש תילי תילים של הלכות על 'את' כשם שהוא עשה זאת על 'אך' ו'גם'. סימן ש'את' אינו נחוץ לגופו.}}{{הערה|[http://bengurionblog.blogspot.co.il/2009/07/blog-post_07.html עוד על המילה 'את': יש בה בזבוז מרץ, נייר, דיו, דפוס והוצאות], באתר "הבלוג של דוד בן־גוריון"}} אף שלא היה [[בלשן]], עורר מעמדו הציבורי עניין בעמדתו בסוגיה זו.{{הערה|דוגמה: {{מעריב|ב. ס.|משבר ודקדוק|1950/10/17|00201}}}} ראש ממשלת ישראל השני, [[משה שרת]], גרס לעומתו: {{ציטוטון|ה'את' היא סגולה יקרה — והנה באים ועוקרים אותה מן הלשון; הרי זה חוסר שחר גמור!}}{{הערה|{{מעריב|רפאל בשן|ראיון השבוע ־ משה שרת|1964/05/15|01000|בראש הטור החמישי}}}} היו שהדביקו לעמדתו של בן־גוריוןבן-גוריון את הכינוי "אנטיאתיות".{{הערה|{{דבר|מרדכי טביב|על קוצו של יוד|1953/04/15|00214}}}} עם החולקים על בן־גוריוןבן-גוריון נמנה הבלשן [[יצחק אבינרי]], שגרס כי "בלשון חיה יש הכרח להקפיד על ה'את' לשם בהירות ודיוק", ואף הדגיש: {{ציטוטון|כל העוקר 'את' מתוך המשפט בכוונה ומדעת — כאילו עוקר מפיו שן בריאה.}}{{הערה|[[יצחק אבינרי]], '''יד הלשון''', הוצאת יזרעאל, 1964, הערך "את חסרה", עמ' 57–61}}{{הערה|שם=אץקוצץ|{{על המשמר||אץ קוצץ|1949/02/24|00210}}; {{על המשמר||המשך|1949/02/24|00314}}{{ש}}{{על המשמר||את לא תשמד|1950/11/02|00212}}}} אבינרי העלה את ההשערה שבן־גוריוןשבן-גוריון בחר בעמדתו סתם כדי להתמיה ולמשוך תשומת לב ציבורית.{{הערה|{{על המשמר|יצחק אבינרי|דורסים כדי להתמיה|1953/05/28|00205}}}}