את (מילת יחס) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אחידות במיקום הערות שוליים
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: בן-גוריון
שורה 45:
[[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]] הקפיד להשתמש במילה "את" בכתבי ה[[פרוזה]] שלו, ואף דאג לתקן במהדורות מאוחרות ולהוסיף את המילה "את" לפני כל שם במקום שבו לפועל זיקה לכמה שמות. לדוגמה, במקום שכתב במהדורה ראשונה "רוחץ את פניו וידיו", תיקן במהדורה מאוחרת ל"רוחץ את פניו ואת ידיו".{{הערה|שם=אבינרי50סוף|{{על המשמר|יצחק אבינרי|"את" לא תשמד! (סוף)|1950/11/16|00209}}}}
 
ואולם היו שהעדיפו שלא להשתמש במילה "את" — זאת, לטענת [[יצחק אבינרי]], בהשפעת הלועזית.{{הערה|שם=אבינרי50סוף}} המתנגד המפורסם ביותר לשימוש במילה "את" היה [[דוד בן-גוריון|דוד בן־גוריוןבן-גוריון]], [[ראש ממשלת ישראל]]. במאמר בעיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]" הסביר בן־גוריוןבן-גוריון שהמילה "את" היא רשות, נצרכת אך לעיתים נדירות להבהרת העניין, ועל כן {{ציטוטון|מוטב להשמיטה למען חסוך עבודה, דיו, נייר, ולמען מנוע מונוטוניות בלשון}}.{{הערה|שם=בןגוריון|{{דבר|[[דוד בן-גוריון|ד. ב. ג.]]|בלא את|1953/08/14|00306}}}} כחיזוק לעמדתו הביא את המסופר להלן על [[רבי עקיבא]]: {{ציטוטון|חכמינו הרגישו בדבר ור' עקיבא היה משום כך דורש תילי תילים של הלכות על 'את' כשם שהוא עשה זאת על 'אך' ו'גם'. סימן ש'את' אינו נחוץ לגופו.}}{{הערה|[http://bengurionblog.blogspot.co.il/2009/07/blog-post_07.html עוד על המילה 'את': יש בה בזבוז מרץ, נייר, דיו, דפוס והוצאות], באתר "הבלוג של דוד בן־גוריון"}} אף שלא היה [[בלשן]], עורר מעמדו הציבורי עניין בעמדתו בסוגיה זו.{{הערה|דוגמה: {{מעריב|ב. ס.|משבר ודקדוק|1950/10/17|00201}}}} ראש ממשלת ישראל השני, [[משה שרת]], גרס לעומתו: {{ציטוטון|ה'את' היא סגולה יקרה — והנה באים ועוקרים אותה מן הלשון; הרי זה חוסר שחר גמור!}}{{הערה|{{מעריב|רפאל בשן|ראיון השבוע ־ משה שרת|1964/05/15|01000|בראש הטור החמישי}}}} היו שהדביקו לעמדתו של בן־גוריוןבן-גוריון את הכינוי "אנטיאתיות".{{הערה|{{דבר|מרדכי טביב|על קוצו של יוד|1953/04/15|00214}}}} עם החולקים על בן־גוריוןבן-גוריון נמנה הבלשן [[יצחק אבינרי]], שגרס כי "בלשון חיה יש הכרח להקפיד על ה'את' לשם בהירות ודיוק", ואף הדגיש: {{ציטוטון|כל העוקר 'את' מתוך המשפט בכוונה ומדעת — כאילו עוקר מפיו שן בריאה.}}{{הערה|[[יצחק אבינרי]], '''יד הלשון''', הוצאת יזרעאל, 1964, הערך "את חסרה", עמ' 57–61}}{{הערה|שם=אץקוצץ|{{על המשמר||אץ קוצץ|1949/02/24|00210}}; {{על המשמר||המשך|1949/02/24|00314}}{{ש}}{{על המשמר||את לא תשמד|1950/11/02|00212}}}} אבינרי העלה את ההשערה שבן־גוריוןשבן-גוריון בחר בעמדתו סתם כדי להתמיה ולמשוך תשומת לב ציבורית.{{הערה|{{על המשמר|יצחק אבינרי|דורסים כדי להתמיה|1953/05/28|00205}}}}
 
[[יצחק לבני (ציגל)|יצחק לבני]] הציג עמדת ביניים. הוא קבע כללים מתי יש להוסיף "את" ומתי יש להחסירו, וכן קבע שיש לגוון בין שימוש ואי שימוש במילה זו.{{הערה|שם=לבני|{{זמנים||את, האמת לאמיתה בנוהג מילה זו|1953/09/09|01800}}}}