הפועל ירושלים (כדורגל) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Abity9 (שיחה | תרומות)
←‏היסטוריה: הרחבה על השנים הראשונות וההיסטוריה המוקדמת של המועדון
שורה 39:
לקראת עונת הכדורגל 2020/21 הפועל ירושלים הוקמה מחדש תוך הפיכת הפועל קטמון ירושלים ל"הפועל ירושלים" והיא מתמודדת בליגה הלאומית.
==היסטוריה==
אגודת הפועל ירושלים נוסדה ב-[[1926]]. ב-בפתיחת עונת [[עונת 1931/1932 בליגה הארצית|1931/1932]] הובסה 0 - 8 על ידי [[דרבי (ספורט)|יריבתה העירונית]] [[מכבי חשמונאי ירושלים]], במשחק שהיה הראשון בתולדות הליגה[[ליגת הארציתארץ ישראל בכדורגל]] (כיום [[ליגת העל בכדורגל]]), בעונה זו גם סיימה הקבוצה במקום האחרון בליגה (אך לא ירדה עקב חוסר בקבוצות בתקופה זו). בהמשך העשור המשיכה הקבוצה לסיים במקומות האחרונים בליגה ואף ירדה לליגה ב' כשזו הוקמה. בשנות ה-40 דשדשה בין הליגה הבכירה לליגת המשנה והישג השיא של המועדון היה המקום השלישי במחוז ירושלים של עונת [[עונת 1941/1942 בליגה הארצית|1941/1942]]. מגרשה הביתי התחלף במהלך השנים הראשונות מ[[אצטדיון ימק"א]] בהתחלה, ל[[מגרש קטמון]] בחזרה לאצטדיון ימק"א ולבסוף ל[[אצטדיון טדי]] (פירוט על המגרשים בתחתית הדף).
 
לאחר הקמת מדינת ישראל שיחקה הקבוצה בתחילה בבית ירושלים והדרום ב"ליגה המיוחדת" שהוקמה (ליגת המשנה) לעונת [[עונת 1949/1950 בליגה המיוחדת בכדורגל|1949/1950]], סיימה במקום הראשון ונשארה בליגה השנייה לעונה הבאה, בבית הדרום, שם סיימה במקום הרביעי בעונת [[עונת 1951/1952 בליגה ב'|1951/1952]]. בשנים הבאות סיימה הקבוצה במקומות השלישי והרביעי וכשלה בניסיונותיה להעפיל לליגה הבכירה.
בשנת [[1957]] עלתה הקבוצה לראשונה לליגה הבכירה, ובעונת {{בספורט|1959|1960}} סיימה במקום הרביעי. מתקופה זו ועד לשנות ה-80 הייתה הפועל לקבוצה המובילה של העיר [[ירושלים]].
שנות ה-60 וה-70 היו ל"תור הזהב" של הקבוצה, והישגה הגדול ביותר היה הזכייה ב[[גביע המדינה בכדורגל|גביע המדינה]] בשנת [[1973]], לאחר ניצחון 0–2 בגמר על [[הכח רמת גן]]. זאת לאחר שהפסידה בגמר שנה קודם לכן 1:0, ל[[הפועל תל אביב (כדורגל)|הפועל תל אביב]]. משחק הגמר מול הכח התקיים ב[[אצטדיון בלומפילד]], בנוכחות רוב מוחלט של אוהדי הפועל ירושלים. את השערים במשחק כבשו הקשר [[נחום תא-שמע]] והחלוץ ציון תורג'מן. הגביע הונף על ידי הקפטן [[צבי סינגל]], שהיה לאחד מסמלי הקבוצה, יחד עם [[אלי בן רימוז']], מלך השערים של הקבוצה בכל הזמנים עם 106 שערים. באותה שנה סיימה הפועל במקום השלישי, הגבוה בתולדותיה, כאשר לפניה סיימו הפועל תל אביב והאלופה הכח רמת-גן.
 
בעונת [[עונת 1956/1957 בליגה א'|1956/1957]] סיימה במקום השלישי בליגה הסדירה, ולאחר מכן במקום השני בפלייאוף העלייה ללאומית - מה שגרם להעפלה היסטורית של הקבוצה לליגה הבכירה לראשונה בתולדות המועדון מאז שירד בשנות ה-30. בשנתיים הראשונות בליגה הבכירה סיימה הקבוצה במקום העשירי. בעונת {{בספורט|1959|1960}} סיימה במקום הרביעי מה שהיה המקום הגבוהה ביותר שבו סיימה עד אז. במהלך תקופה זו הייתה הפועל לקבוצה המובילה של העיר [[ירושלים]], ביחס לבית"ר שדשדשה בין הליגה הראשונה לשנייה.
בשנות ה-80 וה-90 איבדה הקבוצה את ההגמוניה העירונית לטובת היריבה העירונית [[בית"ר ירושלים]] והקבוצה התנדנדה בין הליגה הראשונה והשנייה. השחקן הבולט בשנים אלו היה קפטן הקבוצה, הקשר [[מישל דיין]]. לאחר שפרש כיהן גם מספר קדנציות ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה-21]] כמאמן הקבוצה.
בתחילת שנות ה-60 סיימה הקבוצה במקום השביעי והשישי בליגה. בעונת [[עונת 1963/1964 בליגה הלאומית|1963/1964]] הייתה הקבוצה מרחק פסע מירידה, אך ניצלה וסיימה במקום ה-14 שהשאיר אותה בליגה. בעונות הבאות נלחמה נגד הירידה וסיימה במקום ה-13, וה-12. בעונה הכפולה של [[עונת 1966/1968 בליגה הלאומית|1966/1968]] סיימה הקבוצה במקום השישי. בסיום אותה העונה, היריבה העירונית, בית"ר העפילה לליגה הבכירה, והדרבי הירושלמי חזר לליגה הבכירה. בעונה זו סיימה הקבוצה במקום השישי פעם נוספת, וגם בעונה שלאחר מכן שמרה על מיקומה.
 
שנות ה-70 נפתחו עבור הפועל ירושלים במקום השביעי והשמיני בליגה. עונת [[עונת 1972/1973 בליגה הלאומית|1972/1973]] סומנה כעונה המוצלחת ביותר עבור הקבוצה מאז ומעולם כאשר הישגה הגדול ביותר היה הזכייה ב[[גביע המדינה בכדורגל|גביע המדינה]] בעונה זו, לאחר ניצחון 0–2 בגמר על [[הכח רמת גן]] (זאת לאחר שהפסידה בגמר שנה קודם לכן 1:0, ל[[הפועל תל אביב (כדורגל)|הפועל תל אביב]]). משחק הגמר מול הכח התקיים ב[[אצטדיון בלומפילד]], בנוכחות רוב מוחלט של אוהדי הפועל ירושלים. את השערים במשחק כבשו הקשר [[נחום תא-שמע]] והחלוץ ציון תורג'מן. הגביע הונף על ידי הקפטן [[צבי סינגל]], שהיה לאחד מסמלי הקבוצה, יחד עם [[אלי בן רימוז']], מלך השערים של הקבוצה בכל הזמנים עם 106 שערים. גם בליגה הגיע הקבוצה להצלחת שיא כאשר סיימה הקבוצה באותה עונה במקום השלישי בליגה, הגבוה בתולדותיה אי פעם, כאשר רק הפועל תל אביב והאלופה הכח רמת-גן הקדימו אותה בטבלה. עונה לאחר מכן חוותה הקבוצה נפילה כאשר נלחמה על מקומה בליגה העליונה פעם נוספת, אך הצליחה לשרוד במחזורים האחרונים וסיימה במקום ה-11. עונה לאחר מכן סיימה במקום החמישי בליגה, אך ב[[עונת 1975/1976 בליגה הלאומית|1975/1976]] שוב נלחמה על הירידה וסיימה במקום ה-13, נקודה אחת בלבד מעל הקו האדום שהיה מוריד אותה לליגת המשנה. בהמשך המשיכה הקבוצה לדשדש במקומות נמוכים בטבלת הליגה הבכירה, כאשר אט אט יריבתה העירונית צוברת הצלחות בדמות 2 גביעי מדינה וסיום במקומות גבוהים בטבלה, מה שהצביע על שינוי ההגמוניה בעיר - לטובת בית"ר. בעונת [[עונת 1978/1979 בליגה הלאומית|1978/1979]] איתרע מזלה של הקבוצה שנלחמה על הירידה, אך הפעם כשלה במשימתה, סיימה במקום ה-15, וירדה לליגת המשנה, לראשונה מאז 1957.
בראשית שנות ה-90 נרכשה הקבוצה על ידי הקבלן יוסי סאסי, שמינה את עמיתו, ויקטור יונה, ליו"ר. בשנים האחרונות התגלע בין השניים סכסוך כספי הנוגע לבעלות על הקבוצה, ודבר זה פגע בקבוצה קשות.
 
בתחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] עלתה הקבוצה חזרה לליגה הבכירה שם דשדשה כקבוצה בינונית, וב-[[עונת 1982/1983 בליגה הלאומית|1982/1983]] ירדה שוב לליגת המשנה מהמקום ה-14. בהמשך העשור ירדה ועלתה הקבוצה מספר פעמים מליגת המשנה. בתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20|ה-90]] נרכשה הקבוצה על ידי הקבלן יוסי סאסי, שמינה את עמיתו, ויקטור יונה, ליו"ר. בשנים המאוחרות לשיתוף הפעולה ביניהם התגלע בין השניים סכסוך כספי הנוגע לבעלות על הקבוצה, ודבר זה פגע מקצועית בקבוצה שהתנדנדה בין הליגה הראשונה לשנייה ולא הצליחה לתקוע יתד בליגה הבכירה, וזאת בזמן שיריבתה העירונית בית"ר מתחזקת והופכת בעשורים אלו לאחת הקבוצות הבכירות בכדורגל הישראלי. השחקן הבולט בשנים אלו היה קפטן הקבוצה, הקשר [[מישל דיין]]. לאחר שפרש כיהן גם מספר קדנציות ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה-21]] כמאמן הקבוצה.
ההישג העיקרי מאז רכישתה הוא ההגעה לגמר גביע המדינה בשנת [[1998]], לאחר ניצחונות מרשימים על מחזיקת הגביע היוצאת [[הפועל באר שבע]] והפועל תל אביב. בגמר הפסידה הפועל ל[[מכבי חיפה (כדורגל)|מכבי חיפה]] בתוצאה 0–2, לאחר הארכה. למשחק ב[[אצטדיון רמת גן]] הגיעו כ-8,000 אוהדי ירושלים.
 
ההישג העיקרי מאז רכישתה הואבידי סאסי היה ההגעה לגמר גביע המדינה בשנת [[1998]], לאחר ניצחונות מרשימים על מחזיקת הגביע היוצאת [[הפועל באר שבע]] והפועל תל אביב. בגמר הפסידה הפועל ל[[מכבי חיפה (כדורגל)|מכבי חיפה]] בתוצאה 0–2, לאחר הארכה. למשחק ב[[אצטדיון רמת גן]] הגיעו כ-8,000 אוהדי ירושלים.
בעונת 1999/2000 ירדה הקבוצה מ[[ליגת העל בכדורגל|ליגת העל]] לליגה הלאומית, ולאחר שנה התדרדרה ל[[הליגה הארצית בכדורגל|ליגה הארצית]] (הליגה השלישית). החל מעונה זו, המשיכה הקבוצה לדשדש בין הליגה השנייה והשלישית. בעונת 2002/2003 החמיצה ירושלים את העלייה לליגת העל במחזור האחרון, לאחר שהקבוצה נזקקה לניצחון במשחק חוץ מול [[הפועל רעננה]], אך סיימה בתיקו 0-0. המשחק היה שיאה המאכזב של עונת שיא, ואף זכה בפי האוהדים לכינוי "טראומת רעננה".
 
בעונת 1999/2000 ירדה הקבוצה מ[[ליגת העל בכדורגל|ליגת העל]] לליגה הלאומית, ולאחר שנה אף התדרדרה ל[[הליגה הארצית בכדורגל|ליגה הארצית]] (הליגה השלישית). החל מעונה זו, המשיכה הקבוצה לדשדש בין הליגה השנייה והשלישית. בעונת 2002/2003 החמיצה ירושלים את העלייה לליגת העל במחזור האחרון, לאחר שהקבוצה נזקקה לניצחון במשחק חוץ מול [[הפועל רעננה]], אך סיימה בתיקו 0-0 מאכזב מבחינתה. המשחק היה שיאה המאכזב של עונת שיא בעיני האוהדים, ואף זכה בפי האוהדיםתומכיה לכינוי "טראומת רעננה".
 
בעונת 2006/2007 ירדה הפועל ירושלים ל[[הליגה הארצית בכדורגל|ליגה הארצית]], ושוב, שהתה בה רק עונה אחת מוצלחת וחזרה לליגה הלאומית. בעונת 2009/2010 סיימה ירושלים במקום הלפני האחרון וירדה פעם נוספת לליגה השלישית (שבעקבות שינוי מבנה הליגות הפכה ל[[ליגה א' (כדורגל)|ליגה א']]). בעונת 2010/2011 העפילה הקבוצה בחזרה לליגה הלאומית. בסיום עונת 17–2016 אחרי 6 שנים רצופות בליגה הלאומית נשרה הפועל ירושלים חזרה לליגה א'. במהלך עונת 19–2018 נתקל המועדון בסכנת הפסקת פעילות בגלל חוב של 70 אלף שקל שלא שולם בתחילת העונה.{{הערה|{{Ynet|דוד בן שימול|על סף ייאוש: הפועל ירושלים במלחמת הישרדות|5464100|16 בפברואר 2019}}}}
שורה 57 ⟵ 59:
 
לקראת עונת 2020/2021 הודיעה ההתאחדות לכדורגל, בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, כי עמותת "קטמון מועדון אוהדים" אשר החזיקה בבעלותה את מועדון הכדורגל "הפועל קטמון ירושלים" תקבל את מלוא הזכויות על השם והמוניטין של "הפועל ירושלים". בהתאם לכך הודיעה ההתאחדות לכדורגל כי היא מאשרת את שינוי שמה של "הפועל קטמון ירושלים" ל"הפועל ירושלים" לקראת פתיחת העונה.{{הערה|{{הארץ|ספורט הארץ|חוזרת הביתה: הפועל קטמון תחליף את שמה להפועל ירושלים|1.9059373|[[9 באוגוסט]][[2020]]}}}}
 
==ניהול הקבוצה והקמת הפועל קטמון==
{{ערך מורחב|הפועל קטמון ירושלים}}