תיבת נח – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
H. sapiens (שיחה | תרומות) ←מקבילות לסיפור תיבת נח: יישור לשמאל |
H. sapiens (שיחה | תרומות) ←מקבילות לסיפור תיבת נח: מקור (מחוקר מקרא) תגית: תו כיווניות מפורש |
||
שורה 56:
גרסאות אתרחסיס, אותנפישתים וזיאסודרה מספרות כולן כי לסירה הועלו גם בעלי-חיים, אך אף אחת מהן לא שרדה בשלמותה במקום זה בסיפור. בגרסת אתרחסיס ניתן לפענח בקטע זה "[חיות] טהורות", "[חיות] שמנות", "[ציפורי] שמיים בעלות כנף ", [[בקר הבית|בקר]], ו"חיות בר מן הערבה". בלוח התיבה פיענח פינקל בשורה הבאה את המילה האכדית "סאנה" שפירושה "שניים שניים" או "בזוגות", ולפיכך נראה שהחיות נכנסו לסירה בזוגות של זכר ונקבה כמו בסיפור תיבת נח. גם בעלילות גילגמש מייעץ האל אאה לאותנפישתים להכניס לסירה "חיות בר מן הערבה", וכן בהמות מבויתות, אנשים אומנים בכל מלאכה, זרעים מ"כל החי", זהב וכסף. האל מבטיח לאותנפישתים כי את חיות הבר "אשלח אליך והן תחכינה ליד דלתך".{{הערה|שם=פינקל}} סיפורי המבול המסופוטמיים דומים אך גם שונים מן המקרא בפרטים רבים, למשל הסירה נחה על פסגת הר ניציר{{הערה|ככל הנראה ההר הידוע כיום בשם פיר עומר גודרון ב[[כורדיסטן]], שגובה פסגתו כ-2700 מטר מעל פני הים.}} ולא על הרי האררט, ואותנפישתים משלח בתחילה יונה, לאחריה סנונית ולאחריהן עורב.
כלי שיט שונים להצלת הגיבורים מתוארים גם בכמה סיפורי מבול נוספים ברחבי העולם, אך ברמת פירוט נמוכה יותר. בסיפור [[דאוקליון]] במיתולוגיה היוונית מתוארת "תיבה" (יוונית: ''λάρναξ'', בתעתיק "לארנקס", מילה שפירושה ארון או ארגז עץ לאחסון, ואינה קשורה [[אטימולוגיה|אטימולוגית]] למילה העברית "תיבה"), אך לא מוכנסים לתוכה בעלי-חיים כלשהם, ובעלי חיים נבראים מחדש לאחר המבול{{הערה|Darshan, G. (2013). The Biblical Account of the Post-Diluvian Generation (Gen. 9: 20-10: 32) in the Light of Greek Genealogical Literature. Vetus Testamentum, 63(4), 515-535.}}. בסיפורי המבול במיתולוגיה ההינדית כלי השיט נועד בעיקר להציל את ה[[ודות|וודות]], כתבי הקודש של דת ההינדו, ולכן הוא נקרא "וודנאו" ([[סנסקריט]]: ספינת הוודות). ניצולים בגזעי עצים חלולים מתוארים בכמה סיפורי מבול מ[[מסואמריקה]]{{הערה|שמאל=כן|Horcasitas, F. (1988). An analysis of the deluge myth in Mesoamerica. The Flood Myth, 183-219}}, וניצולים בתוך דלעת פלאית ענקית בסיפורי מבול רבים ב[[הודו-סין]]{{הערה|שמאל=כן|Van, D. N. (1993). The flood myth and the origin of ethnic groups in Southeast Asia. Journal of American Folklore, 304-337
}}. כלי השיט לעיתים נחים על פסגת הר גבוה המוכר באזור בו מסופר הסיפור, למשל [[הר פרנסוס]] בסיפור היווני, [[הרי ההימלאיה]] בסיפורים ההינדים, ו[[הר פאקטו]] במעשיית עם [[קוריאה|קוריאנית]]{{הערה|שמאל=כן|Thompson, Stith. '''Motif-Index of Folk-Literature, Volume 4''': A Classification of Narrative Elements in Folk Tales, Ballads, Myths, Fables, Mediaeval Romances, Exempla, Fabliaux, Jest-Books, and Local Legends. Vol. 4. Indiana University Press, 1989}}.
| |||