בית בונם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Danny Gershoni (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
Danny Gershoni (שיחה | תרומות) |
||
שורה 23:
==היסטוריה==
בניין זה תוכנן עבור ד"ר פאול בונם{{הערה|[https://irgun-jeckes.org/%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%9D-%D7%A4%D7%90%D7%95%D7%9C-%D7%93%D7%A8/ פאול בונם] באתר "ארגון יוצאי מרכז אירופה}}, [[גינקולוג]] שעלה לארץ מ[[גרמניה]], על ידי ה[[אדריכל]] וה[[צייר]] [[ליאופולד קרקאור]], בשנת [[1935]]. המבנה תוכנן בסגנון פונקציונלי האופייני לסגנון הבינלאומי. המבנה מכוסה טיח ואינו מצופה אבן (דבר המקובל בסגנון הבינלאומי, אך נדיר ב[[ירושלים]]. המבנה נבנה בסגנון המזכיר כפר ערבי טיפוסי (בכך מזכיר המבנה את [[מוזיאון ישראל]]), והאדריכל קרקאור אכן קיבל השראתו מהתבוננות בכפרים הערביים הסמוכים [[אבו גוש]] ו[[ליפתא]].
קרקאור התאים את המבנה לפני השטח של המגרש עליו נבנה המבנה - בחלקו הגבוה של המגרש מצויי חלקו הגבוה של המבנה, ובחלקו הנמוך מצוי אגף נמוך יותר. בניית המבנה על ידי צירוף של מספר "קוביות" אפשרה להפנות את רוב החדרים לצפון ולדרום, ובהתאם, מיקום חלונות המבנה תוכנן על מנת לאפשר תאורה טבעית מרבית לחדרים. במבנה מרפסות המוצלות על ידי גגוני בטון (אלמנט אופייני לסגנון הבינלאומי). במרפסת הפינתית של המבנה תכנן קרקאור שבכת עץ המזכירה [[מושרביה]] מזרחית - המסתירה את יושבי המרפסת מבלי למנוע כניסת אוויר למרפסת.
שורה 30:
בשנת 1967 נמכר הבניין ל[[בנק לאומי לישראל]], ומאז הוא משמש כסניף בנק. בשנת 2006 החליט הבנק לבצע שיפוץ יסודי, פנימי וחיצוני של הבניין. לצורך תכנון השימור בוצעה עבודת מחקר שבמהלכה נמצאו תוכניות הבנייה המקוריות, והוכן תיק תיעוד בשיתוף עם אדריכל עלי ורדי. במסגרת עבודות השימור שוחזר המבנה לפרטיו, הוסרו כל תוספות הבנייה המאוחרות, הוסרה התקרה האטומה שמעל לחצר הפנימית ובמקומה הונחה תקרת זכוכית עם מצלול מעץ. השימור והשחזור תוכנן על ידי משרד האדריכלים רוזנפלד וארנס{{הערה|{{גלובס|רופ פז|באוהאוס גם בירושלים: בית בונם ישומר|1000075179|26 במרץ 2006}}}}.
==תמונות==
<gallery widths="200px" heights="180px" perrow="3">
| |||