תאוריית המצב היציב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לפי הערך עליה, קרינת הרקע התגלתה בשנת 1964
אין תקציר עריכה
שורה 1:
מודל '''המצב היציב''' הוא [[מערכת מודל|מודל]] [[קוסמולוגיה|קוסמולוגי]] שפותח בשנת [[1948]] על ידי המדענים [[פרד הויל]], [[הרמן בונדי]] ו[[תומאס גולד]] {{אנ|Thomas Gold}} כאלטרנטיבה למודל [[המפץ הגדול]] שנוצר כתוצאה מתגליתו של [[אדווין האבל]] בדבר [[התפשטות היקום]] וחישובים שהוכיחו כי יקום סטטי אינו אפשרי למעשה.
 
מאחורי פיתוח המודל עמד הרצון לעקוף את הבעייתיות הנובעת מהתפישה שליקום הייתה ראשית, דבר שמעורר שאלות [[לוגיקה|לוגיות]] ו[[פילוסופיה|פילוסופיות]] רבות מהבחינה שההסבר שמחייב את ראשית היקום, מחייב הסבר נוסף, של בורא או של רקורסיה אינסופית של יצירת היקום מה שלא ניתן להוכיח מדעית. למודל זה היו תומכים רבים בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים, אך לקראת סוף שנות השישים החלו המדענים לזנוח אותו.