חוק פיליפי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניסוח
ניסוח ועריכה
שורה 1:
'''חוק פִילִיפִּי''' (בתחום [[בלשנות היסטורית|הבלשנות ההיסטורית]]) הוא השערה של הבלשן פ' פיליפי, לגבי כלל קבוע של [[תעתיק הגאים]] קדום, שחל בשפות שמיות עתיקות, לפיו [[תנועה קדמית סגורה בלתי מעוגלת|התנועה הקדומה הקצרה i]], ברבות הימים עברה תהליך שבו היא הפכה לתנועת - [[a]] ([[פתח (ניקוד)|פתח]]) ב{{הערה|שם=אורה|1=ראו אורה שורצולד, '''פרקים במורפולוגיה עברית''', כרך 3, אונ' פתוחה, עמוד 97. }}{{הערה|1=ראו: יהושע בלאו, '''תורת ההגה והצורות''', 1986, עמוד 69. }}.
'''חוק פִילִיפִּי''' הוא [[חוק]] [[בלשנות היסטורית|בבלשנות היסטורית]] הקובע כי [[תנועה (פונולוגיה)|תנועת]] [[תנועה קדמית סגורה בלתי מעוגלת |i]] הקדומה{{הערה|1=תנועה קצרה. }}, המתבטאת בצורות המוכרות בימינו כ[[חיריק מלא]] ו[[צירי]]{{הערה|1=ראו גם אורה שורצולד, '''פרקים במורפולוגיה עברית''', כרך 3, אונ' פתוחה, עמוד 97. }}, ברבות הימים{{הערה|1=בקרב הבלשנים מקובל כי תארוך חוק פיליפי הוא בין: [[1300]] ל-[[300]] [[הספירה הנוצרית|לספירה]]. ראו לשוננו כרך 61: "תארוך חוק פיליפי: בין 1300 ל־300 לפנה״ס... הוא חולק על המקדימים מאוד (כגון פיליפי, שעל שמו נקרא החוק אף שלא היה הראשון שניסחו) ועל המאחרים מאוד (סראו)..." . }} עברה תהליך שבו היא הפכה לתנועת - [[a]] ([[פתח (ניקוד)|פתח]]){{הערה|1=תנועה קצרה.}} כאשר [[תנועה (פונולוגיה)|התנועה i]] הייתה [[הברה סגורה]] [[הטעמה|המוטעמת]] טעם ראשי בשם או בפועל, או [[הברה סגורה|בהברה סגורה]] [[הטעמה|מוטעמת]] [[טעם משני]] - בו [[הברה|ההברה הסופית]] בהטעמה עברה אל ה[[נסמך|צורת הנסמך]] [[שם עצם|בשם העצם]].{{הערה|1=ראו: יהושע בלאו, '''תורת ההגה והצורות''', 1986, עמוד 69. }}.
 
בעברית כיום, המילים שנותרו בלא תמורה על פי חוק פיליפי, במוטאות בצירי או חיריק מלא, ואילו המילים שעברו תמורה על פי הכללים של חוק פיליפי מבוטאים בפתח. לדוגמה, לפי ההשערה, בלשון שקדמה לעברית אמרו הוא סיפר, אני סִ'''פֵּ'''רְתִּי, את סִ'''פֵּ'''רְתְּ, אנחנו סִ'''פֵּ'''רְנוּ. (עם פ"ה מונעת בצירי). ורק בעקבות מעתק ההגאים על פי חוק פיליפי, שונה המבטא לאני סִ'''פַּ'''רְתִּי, את סִ'''פַּ'''רְתְּ, אנחנו סִ'''פַּ'''רְנוּ (עם פ"ה מונעת בפַתַח)
 
יש חוקרי לשון הסבורים שכלל זה השפיע כבר על הארמית העתיקה עוד טרם הגיעה לעברית.{{הערה|1=ג'ון קורנגרד, בלשנות ועברית מקראית, (באנגלית) מסת"ב 9780931464553}} אחרים כמו חיים רבין ועוזי אורנן המעיטו בחשיבות כלל זה.{{הערה|1=תורת ההגה של העברית המקראית, חוברת לשיעור של חיים רבין, 1970, עמוד 19. עוזי ארנן, המילה האחרונה, עמוד 63.}}
 
התנאים לחוק פיליפי:
:א. כאשר במקורה בתוך שם או פועל, התנועה i (חיריק חסר) הייתה [[הברה סגורה]] [[הטעמה|המוטעמת]] טעם ראשי. לדוגמה: המילה בינת בשפות שמיות מזרחיות נותרה כך בערבית, אך עברה למילה בַּת בעברית בתנועת פתח והיאלמות הנו"ן שכנראה היתה במקורה מאונפפת יותר וחלק מן התנועה. כך גם ההברה [פֵּר] במילה סי'''פר''', היא מוטעמת, אך במילה סיפר'''תֶם''' בעברית העתיקה הטעם נסוג לסוף המילה, ולכן הצירי הוחלף בפתח והתקבלה המילה סי'''פַר'''תם.
 
:ב. כאשר במקורה בתוך שם-עצם-נסמך הטעם נסוג, כלומר במקורה התנועה i היתה בהברה סגורה המוטעמת [[טעם משני]], וה[[הברה]] המוטעמת עברה אל ה[[סומך]]. לדוגמה, בביטוי עם סומך-נסמך: זָ'''קֵן''' ההופך לזְ'''קַן''' העדה, כשמופיעה סמיכות.
 
 
בקרב הבלשנים מקובל כי תארוך חוק פיליפי הוא בין: [[1300]] ל-[[300]] [[הספירה הנוצרית|לספירה]].{{הערה|1=ראו לשוננו כרך 61: "תארוך חוק פיליפי: בין 1300 ל־300 לפנה״ס... הוא חולק על המקדימים מאוד (כגון פיליפי, שעל שמו נקרא החוק אף שלא היה הראשון שניסחו) ועל המאחרים מאוד (סראו)..."}}
 
== דוגמאות לחוק פיליפי ==
לפי כלל זה הקובע כי תנועת i הקדומה בהברה הסגורה המוטעמת טעם ראשי - הפכה לתנועת a, נמצא כי בתחילה הייתה הצורה <big>'''יָשֵׁנְתִּי'''</big>, ולאחר מכן הפכה ל- <big>'''יָשַׁנְתִּי'''</big>, כלומר: <big>'''יָשֵׁן> יָשֵׁנְתִּי> יָשַׁנְתִּי'''</big>. אותו התהליך אירע גם ל- <big>'''סִפֵּר > סִפֵּרְתִּי > סִפַּרְתִּי'''</big> דוגמה נוספת: . <big>'''הִלְבִּישׁ> הִלְבִּישׁתִּי> הִלְבַּשְׁתִּי'''</big>.
 
לפי כלל זה הקובעפיליפי גם כיחל תנועתעל iנסיגת הקדומה{{הערה|1=ר'הטעם לעיל.מהנסמך }}(המילה בהברההראשונה הסגורהבצירוף המוטעמתנסמך) טעםאל משני,הסומך כלומר(המילה הברההשניה מוטעמתבצירוף בסומךזה), שבהובו תמידתנועת הטעםi הסופיהקדומה שלבהברה צמדהסגורה המיליםהמוטעמת עברטעם אל הנסמךמשני, התנועה הופכת לתנועת - a ([[פתח (ניקוד)|בפַתַח]]). נמצא כי בתחילה הייתה צורת הנסמך של '''זקן''' העדה [[ניקוד|מנוקדת]] [[צירי|בצֵירֵי]]: <big>'''זָקֵן'''</big>- העדה, לאחר מכן הפכה ל-<big>'''זְקַן'''</big> העדה (<big>'''זָקֵן- העדה > זְקַן- העדה'''</big>). דוגמה נוספת לכךלדוגמה: <big>'''חָצֵר המלך> חֲצַר המלך'''</big>.
 
== יוצאים מן הכלל ==