ממלכת החשמונאים – הבדלי גרסאות

יהודה, [[יונתן הוופסי]], [[שמעון התרסי]] ויוחנן הורקנוס הראשון כרתו ברית עם רומא ונקטו מדיניות פרו-רומאית. אך [[אלכסנדר ינאי]] סטה ממנה, ובעקבותיו הלכו [[שלומציון המלכה]], [[הורקנוס השני]] ו[[אריסטובולוס השני]].

 

 

תפנית במדיניות מול הרומאים חלה כאשר [[אלכסנדר ינאי]] עלה לשלטון. הוא לא חידש את הברית עם רומא, ואף להפך נראה שהצטרף אל הברית הנגדית, ויצר קשרים עם הפרתים, ועם [[מיתרידטס השישי, מלך פונטוס]], אויבם של הרומאים.{{הערה|יוסיפון}} על פי הכללים הדיפלומטיים, אי חידוש הברית התפרש ברומי כצעד עוין. נראה שעשה זאת עקב התפוררותה של האימפריה הסלאוקית והפחד מפני כוחה המתעצם של רומא במזרח, ובשל הניצול הכלכלי שלה. רפפורט אף מעיר שמדיניות הכיבושים שלו והריסת ערים הלניסטיות עמדה בניגוד גמור למדיניות הרומית.{{הערה|על היחסים בין יהודה לרומא, מדינת החשמונאים, עמ' 399, 405}} גם יורשיו של ינאי [[שלומציון המלכה]], [[הורקנוס השני]] ו[[אריסטובולוס השני]] לא טרחו לחדש את הברית עם רומא, דבר שהיה להם לרועץ כאשר פומפיוס במסגרת מסע כיבושיו במהלך [[מלחמת מיתרידטס הראשונה]] הגיע לשערי הארץ (63 לפנה"ס). אף שהחשמונאים ביקשו את התערבותו, פומפיוס התייחס אליהם באופן קשוח ועוין,{{הערה|שהיה קשור גם באשמה של פיראטיות ימית או עזרה לה}} קיצץ בסמכויות השלטון ובגודל המדינה, והפך את ממלכת החשמונאים למדינה וסאלית.{{הערה|על מהות היחס העוין שזכו החשמונאים מידי הרומים דנו בהרחבה הר (היסטוריה מדינית של יהודה החשמונאית) ורפפורט (על היחסים בין יהודה לרומא). אף על פי שיש כאלו שמגנים את חוסר הראיה הפוליטית של ינאי ויורשיו, יש חוקרים הדנים אותם לכף זכות נוכח התנאים הגאו פוליטיים ששררו אז. רומי, המחליפה של הממלכה הסלאוקית, המגינה הטבעית החדשה של הערים ההלניסטיות, המאיימת בתרבותה על העמים המזרחיים המנוכרים לה תרבותית, שלא נוח לה מהתעצמותה של יהודה מחריבת ההלניזם}}