הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף אלרון"

נוספו 5,100 בתים ,  לפני חודשיים
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
===משפט מנהלי וחוקתי===
פסיקותיו של השופט אלרון בתחום המשפט המנהלי והחוקתי מבטאות ריסון שיפוטי וזהירות בהתערבות בשיקול הדעת המנהלי וביחסים שבין הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. כך למשל, סבר השופט אלרון בדעת יחיד כי על בית המשפט להימנע מלנקוט עמדה ביחס לחוקתיותו של מתווה שהוצע על ידי שירות בתי הסוהר בעניין ביקורי אסירים בטחוניים של חברי כנסת, שטרם עוגן בפקודת נציבו בתי הסוהר, ואשר היה שנוי במחלוקת בין היועץ המשפטי לממשלה לבין היועץ המשפטי לכנסת וזכה לביקורת חריפה מצד חלק מחברי הכנסת. השופט אלרון הדגיש בהקשר זה כי:
"במקרים רבים אין צורך להידרש לדיון מורכב באשר לשאלת היקף הביקורת השיפוטית שיש להפעיל על החלטות הרשות המבצעת והרשות המחוקקת – ודי להקפיד כי בית משפט זה לא יידרש לסוגיות אשר לא בשלה העת להכריע בהן.כך, יימנע בית המשפט מהפעלת ביקורת שיפוטית כאשר הדבר אינו הכרחי, באופן שיבטיח כי הצעותיו ועמדותיו של בית המשפט לא יכבלו את עצמאותן של הרשויות האחרות בהליך קבלת החלטתן. הדבר נחוץ במיוחד במקרים שבהם מתנהלת בפני בית המשפט 'עתירה מתגלגלת' אשר במסגרתה מקבלת המדינה את טענות העותרים באופן חלקי ומציעה מיוזמתה מתווה לתיקון דרכיה. במקרים אלו עצם מעמדו של בית משפט זה אשר מלווה את הצדדים עד להטמעת המתווה המתוקן שנוי במחלוקת, בין היתר בשל מעורבותו בהליך קבלת ההחלטות של רשויות המדינה. בעייתיות זו מחריפה לטעמי עת מכריע בית המשפט בלב הסוגיה שבמחלוקת לאחר שהוצע בפניו מתווה כללי לתיקון דרכי המדינה, ובטרם יושם המתווה בפועל ופרטיו לא נקבעו – שהרי יש בכך כדי לקבוע סוף פסוק בטרם השלימה המדינה את הליך קבלת ההחלטות. ... המסקנה שלפיה יש להימנע בשלב זה מהכרעה בעניין חוקיות התיקון המוצע לפקודת הנציבות, מקבלת משנה תוקף לאור העובדה כי המחלוקת שלפנינו מבטאת התנגשות מהותית בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת – אשר לכתחילה, מוטב כי תיושב ללא התערבותו של בית משפט זה.שאלת חוקיות המתווה המוצע עוסקת באופן הפעלת הפיקוח הפרלמנטרי על פעולותיה של הרשות המבצעת באמצעות שירות בתי הסוהר – ועל כן מצויה בלב ליבה של מערכת היחסים שבין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת. התנגשות זו בין שתי הרשויות אף באה לידי ביטוי בכך שהמחלוקת בענייננו ניטשת בין חברי כנסת והיועץ המשפטי לכנסת לבין שר בממשלה והיועץ המשפטי לממשלה לדידי, הסדרת מערכת היחסים בין הרשות המחוקקת למבצעת, ראוי שתתבצע על ידי שתי רשויות אלה; ואילו התערבותו של בית משפט זה במערכת היחסים ביניהן, ראוי שתיעשה במשורה וכמוצא אחרון" {{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=17042520.O31|סוג=בג"ץ|עותר=ג'בארין|משיב=הכנסת|ניתן ב=14 ביולי 2020}}}}.
 
השופט אלרון מקפיד להדגיש בפסיקותיו כי "בית המשפט הבוחן החלטה מינהלית אינו מחליף את שיקול דעתה של הרשות המינהלית אשר מופקדת על קבלת ההחלטה בשיקול דעתו שלו, ואינו מתערב בהחלטה אף אם ניתן היה לקבל החלטה טובה יותר". לשיטתו, "תפקידו של בית המשפט מתמצה בבחינת סבירות ההחלטה והליך קבלתה, באופן הבוחן האם נפלו פגמים המצדיקים את ביטולה"{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=16073100.J11|סוג=עע"מ|עותר=עירית בת ים|משיב=ועדת המשנה לעררים|ניתן ב=23 באוקטובר 2018}} ; {{פס"ד עליון|קישור=18014600.J02|סוג=בג"ץ|עותר=יהודה דרורי|משיב=הוועדה לבחירת שופטים|ניתן ב=21 בפברואר 2018}} ;{{פס"ד עליון|קישור=19001220.A11|סוג=עע"מ|עותר=עמותת זכרון זאב צבי|משיב=מועצת עיריית ירושלים|ניתן ב=4 באוגוסט 2019}} ;{{פס"ד עליון|קישור=15065250.O43|סוג=בג"צ|עותר=ארגון עמק שווה |משיב=ועדת המשנה להתנגדויות של מועצת התכנון העליונה|ניתן ב=6 באוגוסט 2019}}}}.
 
 
במקרה אחר הוא קבע כי החלטת [[משרד הבריאות]] האוסרת על ביצוע לידות בית ב"מרכזי לידה טבעית", סבירה ומידתית, וזאת תוך שציין שאף שיש טעם בעמדת העותרות באשר ליתרונות הגלומים בלידה מחוץ לכותלי בית החולים, הרי ש"בהפעילו [[ביקורת שיפוטית]] על החלטת הרשות, בית המשפט אינו נדרש להכריע מי מבין העמדות נכונה או ראויה יותר בעיניו; עליו לבחון האם החלטתה של הרשות התקבלה על סמך שיקולים ענייניים ומקצועיים והאם היא מצויה במתחם הסבירות". לאחר איזון שערך בין זכותן של יולדות לאוטונומיה ולפרטיות לבין הרצון להגן על חייהם ובריאותם של היולדת והיילוד, קבע כי לא נפל פגם בהחלטת משרד הבריאות בעניין זה{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=17054280.J07|סוג=בג"ץ|עותר=רום|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=18 ביוני 2018}}}}. אלרון גם סירב בדעת הרוב להתערב בשיקול מנהל השירותים הווטרינריים באיזון בין צער בעלי חיים לבריאות הציבור{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=19008610.Z12|סוג=עע"מ|עותר=מדינת ישראל – משרד החקלאות ופיתוח הכפר|משיב=נח - התאחדות ישראלית של ארגונים|ניתן ב=26 ביוני 2019}}}}.
 
במסגרת עתירה נגד מדיניות משרד החוץ לאפשר את ביקורם במוזיאון יד ושם של אישים שונים אשר על פי הנטען השתתפו בביצוע פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה, תוך שהדגיש כי ישנם שיקולים שונים העשויים לתמוך במדיניות זו. זאת, בפרט מאחר ש"הקמתו של מוסד יד ושם נועדה לא רק 'להניח מצבת-עד' לשואת העם היהודי, אלא ביקשה להעביר בנוסף לקח חינוכי 'למען העתיד'", בין היתר באמצעות תיעוד ויזואלי אשר "ממחיש למבקר את הממדים העצומים של החורבן וההרס שזרעה האידאולוגיה הנאצית, ואת הזוועות שביצעו ידי אדם תחת משטר גזעני ופשיסטי" {{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=19061200.O04|סוג=בג"ץ|עותר=כהן|משיב=יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה|ניתן ב=17 ביולי 2020}}}}.
 
במספר מקרים אחרים השופט אלרון נמנע מלהתערב בשיקול דעתן של רשויות התכנון, וציין כי בית המשפט "ייטה שלא להתערב בהחלטותיהם של גופי התכנון אלא אם הוכח קיומו של פגם משפטי בהליך קבלת ההחלטות, או שההחלטה לוקה בחוסר סבירות קיצוני"{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=17059740.J11|סוג=בג"ץ|עותר=המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל|משיב=המועצה הארצית לתכנון ובניה |ניתן ב=23.1.2019}}. ראו גם עע"מ 7310/16 עיריית בת ים נ' ועדת המשנה לעררים המועצה הארצית לתכנון ובניה (23.10.2018).}}{{הערה|וראו גם: {{פס"ד עליון|קישור=18006940.J08|סוג=עע"מ|עותר=אבו נאב אוסאמה ואח'|משיב=המועצה הארצית לתכנון ובניה, משרד הפנים|ניתן ב=2 ביוני 2019}}{{ש}}{{פס"ד עליון|קישור=17094030.E15|סוג=עע"מ|עותר=הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור|משיב=אלון צבי כרמלי ואח'|ניתן ב=26 ביוני 2019}}}}.
משתמש אלמוני