חטיפת מטוס אל על לאלג'יריה – הבדלי גרסאות

מ
הגהה, ניסוח וויקיזציה
מ (נמל התעופה לוד ⟸ נמל התעופה בן-גוריון (באמצעות WP:JWB))
מ (הגהה, ניסוח וויקיזציה)
}}
 
'''חטיפת מטוס אל על לאלג'יריה''' אירעה בלילה שבין [[22 ביולי|22]]-[[23 ביולי]] [[1968]]. [[מטוס נוסעים]] של חברת [[אל על]] בטיסה 426 מ[[רומא]] ל[[נמל התעופה בן-גוריון|נמל התעופה לוד]], [[חטיפת מטוס|נחטף]] על ידי [[מחבל]]ים מ[[החזית העממית לשחרור פלסטין]] כשעל סיפונו 38 נוסעים ועשרה אנשי צוות והונחת ב[[אלג'יריה]]. חטופי המטוס שוחררו לאחר משא ומתן בין ממשלות ישראל ואלג'יריה ולאחר שישראל שיחררהשחררה 24 מחבלים "ללא דם על הידיים". זה היה מקרה החטיפה הראשון של מטוס על רקע [[הסכסוך הישראלי-פלסטיני]] והיחיד שבו הושגו מטרות החוטפים.
 
==רקע==
{{הפניה לערך מורחב|החזית העממית לשחרור פלסטין}}
ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין נוסד על ידי ד"ר [[ג'ורג' חבש]] וד"ר [[ודיע חדאד]] ב-[[11 בדצמבר]] [[1967]]. מטרתו המוצהרת של הארגון הייתה "שחרור פלסטין כולה במאבק מזוין והקמת מדינה פלסטינית דמוקרטית וסוציאליסטית". לשם כך אימן הארגון מספר אלפי לוחמים במימון [[סוריה]] ו[[ברית המועצות]] וגורמים אנטי ישראליים אחרים.
 
בשנת [[1968]], החליטו חבש וחדאד, יושבי ראש הארגון, החליטו בשנת 1968 להעצים את פעילותםפעילותו באמצעות פעולת טרור ראוותנית - "לדחוף את הבעיה הפלסטינית לגרונו של העולם", על פי הגדרתם.
 
==חטיפת המטוס==
מטוס אל על מדגם [[בואינג 707]] שהגיע מנמל התעופה [[הית'רו]] ב[[לונדון]] נחת ב[[נמל התעופה לאונרדו דה וינצי-פיומיצ'ינו]] הסמוך ל[[רומא]] ולאחרוהמריא מכןלאחר המריאמכן בשעה 23:07, כמתוכנן, אל [[נמל התעופה בן-גוריון|נמל התעופה לוד]].
 
כעשרים דקות לאחר ההמראה, כשהמטוס הגיע לגובה 33,000 רגל, פרץ לתא הטייס אחד משלושת המחבלים. הטייסים, חשבוהושחשבו שמדובר בנוסע [[שכרות|לשיכורשיכור]], וביקשוביקשו מהדיילת להוציאו מהתא. בעת הניסיון להוציאו התנגד המחבל ושלף [[אקדח]]. הקצין הראשון, [[מעוז פורז]], שישב בצד החבוי של תא הטייס הכה על ידו של המחבל במטרה להפיל את האקדח. בתגובה הכה המחבל את פורז בראשו בקת האקדח ופצע אותו. ולאחר מכן ירה לכווןלכיוון ראשו אך החטיא ופגע במנורה שב[[תא הטייס]]. המחבל ניסה לירות בפורז בשנית אך נתקל במעצור באקדח. בשלב זה ניסה המחבל לשלוף את הנצרה מ[[רימון יד]] שהחזיק בידו השנייה. קברניט המטוס, עודד אברבנאל, ביקש להרגיע את המחבל ואמר לו שינחית את המטוס בכל מקום שיתבקש.
קברניט המטוס, [[עודד אברבנאל]], ביקש להרגיע את המחבל ואמר לו שינחית את המטוס בכל מקום שיתבקש.
 
בתוך כך פנה הקצין הראשון למהנדס הטיסה וביקש ממנו שיעלה את המטוס לגובה רב כךעד שהכרת הנוסעים תתערפל ללאמחוסר ב[[חמצן]] ואילו הטייסים ישתמשו במסיכות החמצן כך שיוכלו להשתלט על האירוע. אך המחבל מנע זאת ואיים על פורז כשהוא מצמיד את קנה האקדח לעורפו של הקצין הראשון. מאוחר יותר נכנס מחבל אחר לתא הטייס והודיע במכשיר הקשר לבקר טיסה: {{ציטוטון|זהו אינו מטוס אל-על. זהו אל-אספה 707, קיבלנו הוראה לטוס לאלג'יר}}.
 
המטוס נחת באלג'יריה בשעה 00:35. לאחר הנחיתה באלג'יריה שוחררו כל הנוסעים שאינם ישראלים. לאחר ארבעה ימים מאוחר יותר שוחררו עשר הנשים והילדים הישראלים, שהוטסושהיו לישראלעל המטוס והוטסו במטוס של חברת "[[סוויסאייר]]" לישראל.{{הערה|{{דבר||האלג'ירים שיחררו את הנשים והילדים מנוסעי המטוס שנחטף|1968/07/28|00101}}}} לאחר שחרורם של הזרים, הנשים והילדים, הוחזקו שבעה מאנשי צוות המטוס וחמישה נוסעים ב[[מעצר]] בבסיס של משטרת הביטחון האלג'ירית, סמוך ל[[שדה תעופה|שדה התעופה]].
מחבל אחר נכנס לתא הטייס והודיע במכשיר הקשר ל[[בקר טיסה]]: {{ציטוטון|זהו אינו מטוס אל-על. זהו אל-אספה 707, קיבלנו הוראה לטוס לאלג'יר}}.
המטוס נחת באלג'יריה בשעה 00:35. לאחר הנחיתה באלג'יריה שוחררו כל הנוסעים שאינם ישראלים. ארבעה ימים מאוחר יותר שוחררו עשר הנשים והילדים הישראלים, שהוטסו לישראל במטוס של חברת "[[סוויסאייר]]".{{הערה|{{דבר||האלג'ירים שיחררו את הנשים והילדים מנוסעי המטוס שנחטף|1968/07/28|00101}}}}
 
=== דרישות המחבלים ===
לאחר שחרורם של הזרים, הנשים והילדים, הוחזקו שבעה מאנשי צוות המטוס וחמישה נוסעים ב[[מעצר]] בבסיס של משטרת הביטחון האלג'יראית סמוך ל[[שדה תעופה|שדה התעופה]]. ב[[מסיבת עיתונאים]] שקיימו החוטפים בשיתוף פעולה עם השלטונות האלג'יראים הם דרשו שישראל תשחרר אסירים [[פלסטינים]] שהיו כלואים בישראל.
ב[[מסיבת עיתונאים]] שקיימו החוטפים, בשיתוף פעולה עם השלטונות האלג'ירים, הם דרשו שישראל תשחרר אסירים [[פלסטינים]] שהיו כלואים בישראל. תחילה סירבה ישראל להיענות לדרישות החוטפים ודרשה מאלג'יריה לשחרר ללא דיחוי את המטוס ואת החטופים, אולם בהמשך נאלצה לנהל משא ומתן עם החוטפים ועם שלטונות אלג'יריה, בתיווכה של ממשלת [[איטליה]]. מדינות העולם הפעילו לחץ לשיחרורלשחרור החטופים, וב-[[13 באוגוסט]] 1968, הטיל [[איגוד הטייסים הבינלאומי]] חרם של שלושה ימים על הטיסות לאלג'יריה, בשל סיועה לחוטפי המטוסלחוטפים.
 
במהלך המשא ומתן תרגל [[צה"ל]] מבצע מוסק לשחרור החטופים, אך [[משה דיין]] לא אישר את הוצאתו לפועל. לבסוף הודיעה אלג'יריה שתסכים לשחרר את המטוס ואת החטופים, אם ישראל תשחרר מחבלים שמרצים כעת עונש מאסר. ישראל נענתה לדרישה ושחררה, באמצעות [[הצלב האדום]], 24 מחבלים "שידיהם אינן מגואלות בדם", כפי שהוגדר אז בממשלה. החטופים שוחררו ונחתו בישראל 39 ימים לאחר החטיפה. המטוס שוחרר מאוחר יותר באותו יום והוטס על ידי צוות צרפתי ל[[רומא]] ומשם על ידי צוות ישראלי ל[[נמל התעופה בן-גוריון|שדה התעופה לוד]].
תחילה סירבה ישראל להיענות לדרישות החוטפים ודרשה מאלג'יריה לשחרר ללא דיחוי את המטוס ואת החטופים, אולם בהמשך נאלצה לנהל משא ומתן עם החוטפים ועם שלטונות אלג'יריה בתיווכה של ממשלת [[איטליה]]. מדינות העולם הפעילו לחץ לשיחרור החטופים, וב-[[13 באוגוסט]] 1968 הטיל [[איגוד הטייסים הבינלאומי]] חרם של שלושה ימים על הטיסות לאלג'יריה, בשל סיועה לחוטפי המטוס.
 
במהלך המשא ומתן תירגל [[צה"ל]] מבצע מוסק לשחרור החטופים אך [[משה דיין]] לא אישר את ביצוע המבצע.
 
לבסוף הודיעה אלג'יריה שתסכים לשחרר את המטוס ואת החטופים, אם ישראל תשחרר מספר מחבלים.
ישראל נענתה לבקשה, ושיחררה באמצעות [[הצלב האדום]] 24 מחבלים "שידיהם אינן מגואלות בדם", כפי שהוגדר אז בממשלה.
החטופים שוחררו ונחתו בישראל 39 ימים לאחר החטיפה. המטוס שוחרר מאוחר יותר באותו יום והוטס על ידי צוות צרפתי ל[[רומא]] ומשם על ידי צוות ישראלי ל[[שדה התעופה לוד]].
 
==אחרית דבר==
מטרות החטיפה הושגושל עלהמחבלים ידי המחבליםהושגו במלואן: מטוס ישראלי נחטף בהצלחה [[מדינות ערב|למדינת ערב]] ללא נפגעיםמחבלים למחבלים.נפגעים, החטיפה נסקרה באינטנסיביות ב[[אמצעי התקשורת]] בעולם ואיתהוכך גם הבעיה הפלסטינית. ישראלוישראל ניהלה משא ומתן עם [[ארגון טרור]] משאושחררה ומתןמחבלים והסכימהבתוך לשחררתקופת מחבליםריצוי עונשם. לאחר שהצליחו לחטוף מטוס ולהשיג על ידי כך את דרישותיהם, יזמו ארגוני הטרור פעולות טרור נוספות, חלקן הגדול כנגד התעבורה האווירית לישראל וממנה.
 
לאחר חטיפת המטוס המוצלחת מבחינתם של המחבלים, יזמו ארגוני הטרור שורה של פעולות טרור נוספות, חלקן הגדול כנגד התעבורה האווירית לישראל וממנה.
 
פעולות אלה הביאו את [[ממשלת ישראל]] להגיב באמצעים שונים ובהםכמו [[מבצע תשורה]] - פיצוץ מטוסי נוסעים בשדה התעופה של [[ביירות]], ב[[מבצע תשורה]] (זאת משום שהמחבלים שחטפו את מטוס אל עלהמטוס יצאו מ[[לבנון]] בידיעתובידיעת ממשלתה).
 
בנוסף, החטיפה וסדרת אירועי הטרורטרור כנגד מטוסי אל על שלאחריה, הביאו את ישראל לנקוט באמצעילבצע [[בידוק ביטחוני]] ואמצעי ביטחון נוספים, מהקפדניים בעולם, התעופהלטיסות האזרחיתמסחריות. כמו כן, הוקמה "יחידת האבטחה של התעופה האזרחית", שהופעלה על ידי [[שרות הביטחון הכללי]] כן החלווהחלו להתגבש כללים לניהול משא ומתן עם מחבלים, והערכות למתארי חילוץ והשתלטות על אירועי טרור על ידי יחידות מיוחדות.
 
==קישורים חיצוניים==
489

עריכות