ויקיפדיה

בוסרה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הסרת רווחים מיותרים לפני שם הקטגוריה (תג)
אין תקציר עריכה
שורה 13:
|מפה={{מפת מיקום|מדינה=סוריה|שם=בוסרה|אורך=36.481667|רוחב=32.518056|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=אתר היסטורי}}
}}
'''בּוֹסְרָה''' (ב[[ערבית]]: '''بصرى''' - '''בוצרא''', או בוצרא א-שאם, בכתבי [[חז"ל]]: '''בוצרה''') היא עיר עתיקה בדרום [[סוריה]], השוכנת בחבל ה[[חורן]], כ-35 ק"מ דרומית-מזרחית לעיר [[דרעא]], בחבל ה[[חורן]], וככ-15 ק"מ צפונית לגבול עם [[ירדן]] ובסמוך למקורות [[נהר הירמוך]].
 
במהלך [[התקופה הרומית]] העיר שימשה כ[[עיר בירה|בירתה]] של ה[[פרובינקיה]] ה[[האימפריה הרומית|רומית]] [[ערביה (פרובינקיה)|ערביה]], והיוותהוהתגוררה בה אוכלסייה מעורבת של [[הלניזם|הלניסטים]] ו[[יהודים]]. במהלך השנים[[תקופת התלמוד]] התקיימה בעיר קהילה [[יהודים|יהודית]] גדולה, שחכמיה נזכרים רבות בכתבי [[חז"ל]] כחלק מ[[אמוראים|אמוראי]] [[ארץ ישראל]]. בתקופה המוסלמית היוותה העיר מרכז דתי חשוב ותחנה בדרכם של [[חג'|עולי הרגל]] ל[[מכה]]. מהעיר,שרידי שבההעיר התגוררוהעתיקה בעברשל כ-80בוסרה,000 איש,שסביבה נותרהוקמה כיוםבוסרה [[כפר]]המודרנית, שהוכרזהוכרזו בשנת [[1980]] כ[[אתר מורשת עולמית]] בזכותבשל ה[[תיאטרון]] ה[[האימפריה הרומית|רומי]] של העיר, מראשית [[המאה ה-2]] לספירה, שהוקף ב[[מצודה]] [[ערבים|ערבית]]. עוד השתמרו במקוםבעיר שרידיהם של מבנים מהתקופהמ[[התקופה הנוצרית המוקדמת ושלהביזנטית]] מספרומספר [[מסגד]]ים. בשנת [[2013]] הכריז ארגון אונסק"ו על בוסרה ועל כל אתרי המורשת העולמית בסוריה כאתרים הנתונים בסיכון. במהלך [[תקופת התלמוד]] התקיימה בעיר קהילה [[יהודים|יהודית]] גדולה, והיא נזכרת רבות בכתבי [[חז"ל]].
 
==היסטוריה==
שורה 29:
 
==במקורות היהודיים==
העירבוצרה נזכרת רבות בכתבי [[חז"ל]] מ[[תקופת התלמוד]] כעיר שהתקיימה בה קהילה יהודית גדולה, תחת השם '''בוצרה'''. בין חכמי העיר נמנו בין היתר ה[[אמורא|אמוראים]] [[רבי יונה בוצרייא]], רבי חנן בר ברכיה בצריה{{הערה|[[ויקרא רבה]] א' כ"י, [[שיר השירים רבה]] ז' א', [[בראשית רבה]] סו, ב'.}} ורבי תנחום בוצרייא{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת כלאיים|כלאיים]], פ"ג ה"א.}}, ונהגו לפקוד אותה [[אמורא|אמוראים]] [[ארץ ישראל|ארצישראליים]] רבים.
 
בהתאם ל[[ברייתא דתחומין]], תחום [[ארץ ישראל]] לעניין [[מצוות התלויות בארץ]] הגיע במזרחו עד העיר בוצרה וחבל [[טרכון]]{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת שביעית|שביעית]], פ"ו ה"א.}}. עם זאת, ה[[אמוראים]] נחלקו בשאלה האם העיר עצמה היא בתחומי ארץ ישראל אם לאו. בעוד ש[[רבי יוחנן]] סבר כי העיר היא ב[[חוץ לארץ]]{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת שביעית|שביעית]], פ"ו ה"א.}}, [[ריש לקיש]] סבר כי העיר היא בתחומי ארץ ישראל, ונהג לצאת אליה{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת שביעית|שביעית]], פ"ח ה"ח; [[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]], [[מסכת הוריות|הוריות]], פ"ג ה"ד. }} ולהתארח אצל יהודי העיר{{הערה|[[דברים רבה]], ראה, ד, ח.}}. כן נהג לבקר בעיר ה[[אמורא]] [[רבי אבהו]]{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת חלה|חלה]], פ"ד ה"ד; [[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]], [[מסכת שבת|שבת]], פ"ב ה"א.}},. ובב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] נזכר גם [[בית כנסת|בית הכנסת]] של קהילת בוצרה{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[מסכת שבת|שבת]], כט ע"ב.}}.
 
במספר מקומות ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] מובא מעשה ב[[רבי אסי]], שאמו עלתה מ[[בבל]] ל[[ארץ ישראל]] והגיעה לבוצרה, ו[[רבי יוחנן]] לא אישר לו בתחילה לצאת ולפגוש אותה, הואיל והעיר שכנה לדעתו ב[[חוץ לארץ]] ובעוד ש[[רבי אסי]] היה [[כהן]]{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת ברכות|ברכות]], פ"ג ה"א; [[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]], [[מסכת נזיר|נזיר]], פ"ז ה"א; [[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]], [[מסכת שביעית|שביעית]], פ"ו ה"א.}}.
בהיותה עיר [[האימפריה הרומית|רומית]] עם אוכלוסייה נכרית גדולה, נדרשו [[חז"ל]] לא אחת לשאלות הנוגעות להלכות [[עבודה זרה]] אגב מעשים שאירעו בעיר. כך, מובא ב[[התלמוד הירושלמי|תלמוד הירושלמי]] המעשה הבא הנוגע לביקורו של [[ריש לקיש]] בעיר: {{ציטוטון|רבי שמעון בן לקיש הוה בבוצרה, חמתון מזלפין להדא אפרודיטי (וראה שהיו מזלפים שם לפסל של [[אפרודיטה]]), אמר לון לית אסיר (שאל את היהודים שם האם לא אסור שיהיו במקום)? אתא שאל לרבי יוחנן, אמר לו רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יהוצדק אין דבר של רבים אסור.}}{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת שביעית|שביעית]], פ"ח ה"ח.}}. בנוסף, נזכרת העיר בידי [[חז"ל]] לעניין ה[[תאנים]] המיוחדות שגידלו בה, "[[דבלה|דבלים]] בוצריות", והדינים המיוחדים שחלו לגביהן לעניין [[מצוות התלויות בארץ]]{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת דמאי|דמאי]], פ"ב ה"א; [[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]], [[מסכת ביכורים|ביכורים]], פ"ג ה"ג.}}.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/בוסרה"