שבתי צבי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הפכתי את ״בתיאטרון״ ל״באמנות ובתרבות״ והתחלתי למלא שם חוסרים. |
RimerMoshe (שיחה | תרומות) הזוהר ==> ספר הזוהר |
||
שורה 14:
בצעירותו למד שבתי אצל רבני איזמיר, רבי [[יוסף איסקפה]], ורבי יצחק די אלבה. הוא נסמך לתואר "חכם" בידי רבי יוסף איסקפה, והיה מקובל בין חכמי איזמיר. לקראת היותו בן עשרים, החל שבתי צבי להתבודד רבות ולעסוק ב[[מיסטיקה]] וב[[קבלה]], וכן נהג לסגף את עצמו בצורות שונות. בתחילת שנות העשרים לחייו [[נישואים|נישא]] פעמיים, אך נאלץ [[גירושים|להתגרש]], מאחר שלא התקרב כלל לנשיו. בני איזמיר תלו את התנהלותו זו בגודל קדושתו ופרישותו. [[גרשום שלום]] העלה טענה{{הערה|[[#שלום1957|ג' שלום]], ח"א עמ' 100–110.}} כי שבתי סבל בתקופה זו מ[[הפרעה דו-קוטבית]].
נראה שבעיסוקיו בקבלה הוא לא עסק בכתבי ה[[רמ"ק]] שהיו נפוצים אז בין המקובלים, ואף לא בכתבי [[האר"י]] שהחלו להיות נפוצים אז וזכו לעניין רב בקרב המקובלים, אלא נטה לעיסוק מעמיק בכתבי המקובלים הקדמונים, כספרות [[ספר הזוהר|הזוהר]] וספרי [[ספר הקנה|הקנה]] ו[[ספר הפליאה|הפליאה]]. שבתי צבי עצמו התנגד ל[[קבלת האר"י]] ולעיסוק הרחב שלה ב"כוונות". בשנים אלו החל מגבש שבתי צבי את משנתו הקבלית הקיצונית, שטענה לקיומן של שתי ישויות אלוהיות נפרדות, חייבה "[[עבירה לשמה]]" כצורך חיוני לתיקון העולם, ואפשרה התרת איסורים הלכתיים עם תיקון העולם. שבתי צבי ידע היטב שמשנתו זו לא תתקבל בברכה בידי רבני זמנו, ובמשך שנים לימד אותה אך ורק את תלמידיו הקרובים ביותר.
ב[[כ"א בסיוון]] [[ה'ת"ח]] ([[1648]]) חווה שבתי צבי התפרצות גדולה של ההתקפים מהם סבל, ובחזונו נאמר לו כי הוא [[משיח|משיח ישראל]]. הוא לא נמנע מלפרסם את חזונו ברבים, והחל לנהוג מנהגים זרים בפומבי, ובפרט בלט בנטייתו לבטא בפרהסיה את [[השם המפורש]] ככתבו, למרות האיסור ההלכתי שבדבר. נטייה זו מוסברת בכך שבתלמוד{{הערה|{{בבלי|פסחים|נ|א}}}} נאמר כי ב[[ימות המשיח]] יבוטא השם המפורש ככתבו ולא כמו שהוא מבוטא כיום (באותיות השם אדנ"י). שבתי צבי האמין כי הוא המשיח, ומאחר שהגיע זמן התגלותו הגיעה גם העת שבה יש לבטא את השם המפורש ככתבו. התאריך כ"א בסיוון, שבו "התגלה" שבתי צבי, נחגג בידי מאמיניו במשך שנים רבות.
| |||