הבדלים בין גרסאות בדף "פאבל מיליוקוב"

נוספו 459 בתים ,  לפני 3 חודשים
←‏פעילות פוליטית: הרחבה לפי ולדימיר דימיטרייביץ' נבוקוב, {{אנ|Vladimir Dmitrievich Nabokov}} ו-{{אנ|Pyotr Shabelsky-Bork}}
מ (הוספת תבנית:Find a Grave בקישורים חיצוניים (תג))
(←‏פעילות פוליטית: הרחבה לפי ולדימיר דימיטרייביץ' נבוקוב, {{אנ|Vladimir Dmitrievich Nabokov}} ו-{{אנ|Pyotr Shabelsky-Bork}})
בשנת [[1899]] פאבל מיליוקוב חזר ל[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]]. בשנת [[1901]] נעצר באשמת פעילות פוליטית והיה מספר חודשים במעצר. באותה תקופה פרסם מספר מאמרים בעיתונות מחוץ לגבולות המדינה וקיבל הכרה רחבה. בשנים [[1903]]-[[1905]] העביר הרצאות ב[[ארצות הברית]].
 
בשנת [[1904]] השתתף בוועידת פריז של מתנגדי המשטר. בהיוודע על אירועי [[יום ראשון העקוב מדם (1905)|יום ראשון העקוב מדם]] חזר לרוסיה.
 
בינואר [[1905]] היה בין מייסדי [[המפלגה הדמוקרטית החוקתית]] ובמרץ [[1907]] נבחר ליו"ר הוועד המרכזי. הוא היה פעיל מאוד בתחום יחסים בינלאומיים. לאחר תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]] תמך בניהול המלחמה עד לניצחון הסופי תוך דרישה לקבלת שליטה רוסית על מיצרי ה[[בוספורוס]] וה[[דרדנלים]], בעקבות זאת קיבל כינוי מיליוקוב-דרדנלסקי. בשנים [[1914]]-[[1915]] אף היה מסכים על בסיס זה להגיע להסכם על הממשל.
 
בנובמבר [[1918]] נסע ל[[טורקיה]] ואחר כך ל[[אירופה]]. פעל לרבות לקבלת תמיכה של ממשלות שונות לתנועת מתנגדי הבולשביקים. בשנת [[1920]] התיישב ב[[צרפת]]. מיליוקוב היה יושב ראש ברית סופרים ועיתונאים רוסים. בתקופה זו התנגד להמשך פעילות צבאית נגד המשטר או התערבות צבאית של מדינות אירופה בנעשה ברוסיה. עמדותיו לא קיבלו את תמיכת המפלגה והוא עזב את שורותיה והקים מפלגה חדשה.
 
במרץ [[1922]] שרד התנגשות של [[מלוכנות|מונרכיסטים]] שראו בו אחד ממארגני המהפכה. את הכדורים שיועדו לו ספג יריבו הפוליטי [[ולדימיר דימיטרייביץ' נבוקוב]], אביו של הסופר [[ולדימיר נבוקוב]].
 
מ-[[27 באפריל]] [[1921]] ועד ל-[[11 ביוני]] [[1940]] מיליוקוב היה עורך ראשי של עיתון "ידיעות אחרונות" (Последние новости) שיצא לאור ב[[פריז]] והיה בעל השפעה רבה בקרב המהגרים הרוסים. במקביל הוא המשיך במחקר היסטורי.
 
ב-28 במרץ [[1922]] שרד התנקשות של שני צעירים ימניים-אנטישמיים, שראו בו אחד ממארגני המהפכה, במהלך דיון פומבי באולם [[הפילהרמונית של ברלין]] שכינס מיליוקוב עם יריבו הפוליטי [[ולדימיר דימיטרייביץ' נבוקוב]] (אביו של הסופר [[ולדימיר נבוקוב]]). כשאחד המתנקשים פתח באש לעבר מיליוקוב, זינק נבוקוב לעברו מן הבמה, התגושש עמו והכריע אותו ארצה. או-אז רצח המתנקש השני [[פיוטר שבלסקי-ברוק]] {{אנ|Pyotr Shabelsky-Bork}} את נבוקוב בירי שני קליעים.
 
בשנת [[1940]], בתקופת [[מלחמת החורף]] תמך ב[[ברית המועצות]] וראה במלחמה זו המשך מדיניות הרחבה של [[האימפריה הרוסית]]. לאחר תחילת [[מלחמת העולם השנייה]] הוא התנגד לגרמניה הנאצית. נפטר בשנת [[1943]] ב[[אקס לה בן]] והוטמן בבית העלמין המקומי.