הבדלים בין גרסאות בדף "בית שאן"

נוספו 18 בתים ,  לפני חודשיים
אין תקציר עריכה
(שישק הראשון ==> שושנק הראשון)
===המנדט הבריטי ומלחמת העצמאות===
[[קובץ:Mosque of Bethshean.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מסגד עומרי בביסאן (בית שאן), שנת 1925 לערך]]
בימי [[המנדט הבריטי]] הייתה ביסאן עיירה [[ערביםערביי ארץ ישראל|ערבית]]. על פי [[סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל]] מנתה 5,180 תושבים{{הערה|נתוני סקר הכפרים המנדטורי 1945 שהתבסס על נתוני מפקד 1931}} ושימשה כבירת [[נפת ביסאן]] במחוז הגליל ([[1945]]). בעיר הערבית{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_MAPS_JER002369496|הכותב=|כותרת=מפת בית שאן|אתר=הוכנה ע"י מחלקת המדידות של ממשלת המנדט. אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית|תאריך=1929}}}} שהו בשיאה של הקהילה היהודית בתקופת המנדט, בין 200 ל-250 יהודים שנמלטו בזמן [[מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט]]. המאורעות פרצו ב-[[19 באפריל]] [[1936]], הערבים בבית שאן איימו בפרעות על הקהילה היהודית בבית שאן ולכן יומיים לאחר מכן פונו כל יהודי העיר.
 
על פי [[תוכנית החלוקה]] יועדה העיר וסביבותיה להפוך לחלק מן המדינה היהודית. בחודש ינואר 1948 דווח כי [[הוועד הערבי העליון]] בראשות ה[[מופתי]] [[אמין אל-חוסייני]] סיכל ניסיון של מנהיגי העיר הערבים ותושבי האזור היהודים להגיע ל"הסכם בלתי רשמי של הבלגה הדדית". עמק בית שאן ובמרכזו ביסאן נתפס בעיני מטה "[[ההגנה]]" כאחד הנתיבים העיקריים דרכם צפוי צבא עבר הירדן לפלוש למדינה היהודית. ב-22 באפריל המליץ [[יגאל אלון]] לכבוש את העיר ולהניס את תושביה הערביים. תושבי היישובים היהודיים באזור ו[[יוסף ויץ]] הפעילו גם הם לחץ על מנהיגי היישוב וטענו כי צבא הלגיון נכנס לעיר ומחזק את ביצוריה. בעקבות כך מסוף אפריל הוטל מצור חלקי על העיר ומשפחות אמידות בה החלו לעזוב ל[[עבר הירדן]]. בראשית מאי הורה [[הלגיון הערבי]] על פינוי נשים וילדים מהעיר.
משתמש אלמוני