טליה איינהורן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הפרקליטות הכתימו את שמה
שורה 52:
 
===הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה===
ב-[[7 באוקטובר]] [[2018]] אישרה [[ממשלת ישראל]] את צירופה של איינהורן ל[[הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה|וועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה]]{{הערה|{{הארץ|יהונתן ליס|הממשלה אישרה את מינוי טליה איינהורן ומשה טרי לוועדה למינוי בכירים|1.6533190|7 באוקטובר 2018}}}}. ב-[[11 באוקטובר]] [[2018]] פרסמה הכתבת [[טלי חרותי-סובר]] בבלוג שלה "אישה עובדת"{{הערה|[https://rotter.net/forum/scoops1/506118.shtml ארכוב של הכתבה 'הקריירה האקדמית המעורפלת של פרופ' טליה איינהורן, החברה החדשה בוועדה למינוי בכירים' באתר [[רוטר.נט]]]}} ב[[הארץ|אתר "הארץ"]] כתבה כי תואר ה"פרופסור" בו משתמשת איינהורן אינו מוכר על ידי [[המועצה להשכלה גבוהה]], אלא רק על ידי [[המועצה להשכלה גבוהה (יהודה ושומרון)|מל"ג יו"ש]], והעלתה טענות כי תואר הפרופסור שניתן לה על ידי אוניברסיטת קונקורדיה ב[[אסטוניה]] משמש לתיאור משרה של 'מרצה' ולא כתואר אקדמי הנשען על הישגים אקדמיים. חרותי-סובר גם העלתה טענה שפורסמה בעיתון "הארץ" בעבר, כי איינהורן חתמה על גילוי דעת הקורא לחיילי [[צה"ל]] [[סרבנות בישראל|לסרב פקודה]] ולא להשתתף בפינוי [[התנחלות|התנחלויות]]{{הערה|{{הארץ|נדב שרגאי|אישים בכירים בימין: פינוי יישובים הוא פעולה בלתי חוקית, אין להשתתף בו|1.998487|10 בספטמבר 2004}}}}. בעקבות כך, ב-[[15 באוקטובר]] פנתה [[חבר כנסת|חברת הכנסת]] [[תמר זנדברג]] אל [[היועץ המשפטי לממשלה]]{{הערה|{{מקור ראשון|יהודה יפרח|משחקי הרעב: הפרקליטות זקוקה לשינוי מעמיק|news/92315|8 בנובמבר 2018}}}}. באותו היום פרסמה חרותי-סובר כתבה: "החברה החדשה בוועדה למינוי בכירים אינה דוקטור", שם טענה כי התואר ה"דוקטור יוריס או יוריס דוקטור"{{הערה|הטעות במקור, שכן כאמור אלו שני תארים שונים לחלוטין}} אותו קיבלה, אינו מקביל לתואר "דוקטור למשפטים". ב-[[17 באוקטובר]] [[2018]] הוגשה עתירה ל[[בית המשפט הגבוה לצדק]] בידי [[עורך דין|עורך הדין]] רפי נץ־צנגוט נגד מינויה, בטענה לבעיות מנהליות בהגשת הטפסים, אי דיווח כי בנה הוא יועץ של שר הביטחון [[אביגדור ליברמן]]{{הערה|{{סרוגים|עטרה גרמן|יועצו הבכיר של ליברמן התפטר כדי לאפשר את מינוי אמו לוועדה למינויי בכירים|280765-יועצו-של-ליברמן-התפטר-כדי-לאפשר-את-מינו|3 באוקטובר 2018}}}}, טענה כי הסיתה לסירוב פקודה של חיילי צה"ל וכי היא מציגה את עצמה כ"[[דוקטור]]" ו"[[פרופסור]]" באופן מזויף{{הערה|{{כלכליסט|אדריאן פילוט|עתירה לבג"ץ: לפסול את מינויים של איינהורן וטרי לוועדה למינוי בכירים בשירות המדינה|3747908|17 באוקטובר 2018}}}}. תגובת הפרקליטות לבית המשפט היתה כי אכן פרופסור איינהורן חתמה על מסמך הקורא לסירוב פקודה, אך על אותה ההתבטאות חלה התיישנות{{הערה|{{כלכליסט|אדריאן פילוט|טליה איינהורן נגד הפרקליטות: הכתימו את שמי|3748983|4 בנובמבר 2018}}}}. דוח של [[נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות|נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות]], השופט [[דוד רוזן]], קבע כי הפרקליטות הטעתה את בג"ץ בנושא פרופסור טליה איינהורן{{הערה|{{כלכליסט|משה גורלי|נציב תלונות הציבור: הפרקליטות הטעתה את בג"ץ בנושא פרופ' טליה איינהורן|3845368|17 באוגוסט 2020}}}}{{הערה|[https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=IDHGEI&c41t4nzVQ=FJE 103FM - אראל סג"ל, דו"ח מעורר מחלוקת קבע, כי המדינה אשמה בהטעיית בג"ץ באשר למינוי פרופ' טליה איינהורן לתפקיד בכיר, 17 באוגוסט 2020]}}. בפועל, ביולי 2004 חתמה איינהורן על מסמך שפרסם [[חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי]], המופנה ליועץ המשפטי לממשלה [[מני מזוז]], הקורא לממשלת ישראל שלא תיתן לצבא פקודות לעקירת יישובים יהודיים בזמן [[תוכנית ההתנתקות]], ועל מסמך נוסף שהוא הודעה לתקשורת לגבי הפנייה הנ"ל של הנהלת החוג ליועמ"ש, אך באלה לא הייתה קריאה לסירוב פקודה{{הערה|[https://hashiloach.org.il/הכרוניקה-פברואר-2019/ השילוח, פברואר 2019]}}{{הערה|{{מקור ראשון|יהודה יפרח|איינהורן לא באה מהמחנה הנכון|news/83583|16 באוקטובר 2018}}}}. חרותי-סובר אף התראיינה לרדיו וחזרה על טענותיה{{הערה|[https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=HHFDGK&c41t4nzVQ=FJE אראל סג"ל, "זה תואר שמעולם לא היה מוכר בישראל",[[103FM]]]}}. לאחר בדיקה שערך הגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל ב[[משרד החינוך]] נמסר כי תואר ה"דוקטור יוריס" שניתן בגרמניה אכן מקביל לתואר שלישי{{הערה|{{mako|אביב הורביץ|אז שלא יעבדו עליכם|dda0b24b7f9a661006|news-israel/local|25 באוקטובר 2018}}}}. במהלך העתירה התבררו הסמכותיה לתארים במשפטים, התברר כי לא קראה לסירוב פקודה וכי לא הסתירה כי בנה הוא יועץ של שר הביטחון. השופטים יעצו למגיש העתירה למשוך אותה, כפי שאכן קרה, ובפסק הדין נדחתה העתירה{{הערה|[https://lite.takdin.co.il/בג%20צ%207333%2018%20עו%20ד%20רפי%20נץ%20צנגוט%20נ%20ממשלת%20ישראל_hd_6137835.html בג"ץ 7333/18 באתר [[תקדין]]]}}{{הערה|{{כלכליסט|אדריאן פילוט|נדחתה העתירה שדרשה לפסול את נציגי הציבור בוועדת גולדברג למינוי בכירים בשירות המדינה|6137835|5 בנובמבר 2018}}}}. לאחר דחיית העתירה, נמחקו מאתר עיתון הארץ כל הכתבות שפורסמו.
 
ב-[[19 בנובמבר]] 2018 התפרסמה ב[[חדשות עשר]] כתבה על ידי [[רביב דרוקר]] תחת הכותרת "איינהורן והדיווח הכוזב"{{הערה|{{ציוץ|ZioNLight1|"איינהורן והדיווח הכוזב" - [[חדשות עשר]] |1064584833882628096|19 בנובמבר 2018}}}} שם נטען כי בשנת 2015 איינהורן עברה "עבירה מנהלתית" בכך שלא עמדה בכמות הנוכחות אליה היא הייתה מחויבת. באוניברסיטת אריאל לא התקיים כלל הליך משמעתי, לגבי חברי סגל אין "עבירה מנהלתית" והמסמכים שהציג דרוקר מוועדת הביקורת הכילו טעויות, שכן חברי ועדת הביקורת לא היו מודעים לפטור מממכסת הנוכחות שקיבלה איינהורן מ[[רקטור]] האוניברסיטה{{דרוש מקור|סיבה=}}.