גוש אמונים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏פעילים, תומכים ומתנגדים: הורדת קישורים מ"השילוח". אין סיבה להביא דברים כאלה בטלפון שבור מכלי שני
ראיון עם ==> ריאיון עם
שורה 17:
 
==שנים ראשונות==
פעילות גוש אמונים החלה בעיקר ב[[הפגנה|הפגנות]] נגד [[הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה|הסכמי ההפרדה בגולן]]. במסגרת זו התיישבו במאי 1974 אנשי הארגון בבונקר ב[[קוניטרה]]. גרעין זה הקים בהמשך את היישוב [[קשת (יישוב)|קשת]].{{הערה|{{מעריב|אהרן דולב|המתנחלים שלא פונו|1974/10/18|01700}}}} בהמשך הוקם גרעין 'אלון מורה' שנועד להתיישב באתר הקרוב ביותר לעיר שכם. לאחר שב-3 ביוני 1974 הקים [[יצחק רבין]] ממשלה חדשה, שלח לו מזכיר הגרעין, [[בני קצובר]], מכתב שבו הודיע שחברי הגרעין נחושים לעלות להתיישב באזור שכם. חברי הגרעין חששו ממסע הדילוגים של שר החוץ האמריקני [[הנרי קיסינג'ר]], שדרש נסיגות ישראליות משטחים בתמורה להפסקת האש בחזית הסורית והמצרית.{{הערה|[https://tomerpersico.com/2012/10/21/inbari_interview/ פרופ' מוטי ענברי היהדות המשיחית מתמודדת עם פשרות טריטוריאליות – הוצאת אוניברסיטת קיימברידג'] ראיוןריאיון עם [[תומר פרסיקו]]}}
 
ניסיון ההתנחלות הראשון של "גרעין אלון מורה" נעשה בט"ו ב[[סיוון]] תשל"ד ([[5 ביוני]] [[1974]]), יחד עם הרב [[צבי יהודה קוק]] ב[[חווארה]] (ארבעה קילומטרים מדרום ל[[שכם]]) שם הכריזו על הקמת '[[אלון מורה]]'. גם בניסיונות הבאים להתיישב בשומרון נעשה שימוש בשם זה. עם חברי הגרעין באו עוד כמאה אנשים, בהם חברי הכנסת [[אריאל שרון]], [[גאולה כהן]] ו[[זבולון המר]]. תוך שעה הוקמו 16 אוהלי בד. כעבור זמן קצר הגיעו נציגי צה"ל והחל משא ומתן. הוצע לגרעין לעבור למחנה קדום. בקרב חברי הגרעין התעורר ויכוח אם לקבל את הצעת הפשרה. בהתייעצות עם הרב צבי יהודה קוק הוחלט לא לקבלה. בעקבות כך פונו המתנחלים כשהם מתנגדים בצורה פסיבית.{{הערה|{{מעריב|יוסף ולטר|"יום קרב ארוך" ליד שכם: 100 מתנחלים פונו ע"י צה"ל|1974/06/06|00300}}}}